מנדוסינו ופורט בראג (כביש 1 הצפוני)

סוף שבוע ארוך אחרון של הקיץ – יום העבודה, לייבור דיי. לא נטייל? חיפשנו איזור שעוד לא היינו בו, שלא יהיה רחוק מדי, שיהיה נעים ולא חם מדי, ואולי שלא יהיה צפוף עד טירוף. אז בחרנו לנסוע צפונה, לחלק הפחות מתוייר של כביש 1, באיזור מנדוסינו ופורט בראג. הבנות נשארו בבית, מרצונן. עשינו גיחה קצרצרה בה רק טעמנו ממה שיש לאיזור להציע. מנדוסינו נראתה מקום יותר חמוד לשהייה, אבל נזכרנו מאוחר ולא מצאתי שום דבר סביר, אז לקחנו מוטל פשוט בפורט בראג. מזג האויר (שבוע ראשון של ספטמבר) היה בעיקר קריר עד קפוא, בעיקר בבקרים מכוסי הערפילים.

מה עשינו? 

 

ארוחת בוקר בקליף האוס בסאן פרנסיסקו

נסיעה עד מנדוסינו דרך כביש 101 ואז 128

הגן הבוטאני של מנדוסינו

נמל הדייגים נויו וארוחת ערב של פיש אנד צ'יפס

 

אופניים לאורך מסלול רכבת הבואש

חוף הזכוכיות בפורט בראג

מגדלור קבריו

מסלול הליכה ארוך למפל בערוץ הרוסי

העיירה מנדוסינו

 

שייט קאנו בנהר הגדול

מסלול הליכה קצר היער הגמדי בפארק ואן דאם

חוף כדורי הבאולינג (לא ראינו כדורי באולינג)

פארק היסטורי מבצר רוס

נסיעה לאורך כביש 1 דרומה
כביש 116 לאורך הנהר הרוסי, ואז 101, ו-280 דרך סאן פרנסיסקו הביתה

 

יום 1 – שבת

התחלנו את סוף השבוע הארוך בפגישה עם חברים מלוס אנג'לס שהגיעו לבקר בסאן פרנסיסקו. נפגשנו לארוחת בוקר ארוכה וכיפית במיוחד בביסטרו שבקליף האוס Cliff House. איזה לוקיישן! ישר על החוף הפראי, עם נוף של גולשים (משוגעים) במים הקרים והסוערים. אי אפשר להזמין מקום, אז עדיף להגיע עם הפתיחה (ב-9) או קצת יותר מאוחר אחרי שהסבב הראשון של האנשים מסתיים. בנוסף לארוחת בוקר חביבה מאד, ולחמניות פחזנית טעימות, למדנו גם פרק קטן נוסף בהיסטוריה של העיר, על המרחצאות Sutro Baths שהיו במקום עד שנהרסו ולא שוקמו. את החורבות אפשר לראות עד היום, וגם לרדת ולבקר בהן.

מסעדה Cliff House Bistro
https:/cliffhouse.com/bistro

היסטוריה של המקום
https://cliffhouse.com/history

בסביבות הצהרים עזבנו את העיר בנסיעה צפונה לאורך כביש 101 (כדי לחסוך קצת זמן) ואז מערבה על כביש 128 המהמם ביופיו. בחלקו המזרחי יקבים וחוות, וההמשך יער רדווד מקסים. כביש ממש יפה ומומלץ. עצרנו לארוחת צהרים ביורקוויל מרקט Yorkville Market – דלי עם כריכים, עוגות, גלידה. טעים אבל לא זול (12$ לסנדוויץ בלי תוספת). בהמשך הכביש יש מקומות נוספים לעצור, לא בדקנו. 

 

לעצירה ראשונה וטעימה של האיזור נכנסנו לגנים הבוטאנים של מנדוסינו Mendocino Coast Botanical Garden (בכניסה לפורט בראג). יופי של מקום! יש גינות מטופחות, מסלול הליכה לאורך המצוק (מפגש ראשון עם הים), בית קברות פיצפון של המתיישבים הראשונים במקום, גינת ירק וגן מרהיב של פרחי דליה שבדיוק היו בפריחה מלאה. יש במקום גם משתלה. נחמד מאד.

זרקנו את הדברים במלון (מוטל לא מרגש אבל נקי, זה מה שנשאר כשמזמינים מאוחר לסוף שבוע פופולארי). ונחנו קצת מהנסיעה הארוכה. לארוחת ערב נסענו נסיעה קצרה לנמל הדייגים נויו הארבור Noyo Harbor. הנמל משמש תחנה לסירות דייג מסחריות ואפשר לצאת ממנו גם לסיורי דיג או צפיה בלוויתנים. הלכנו למסעדה עממית ופשוטה שקיבלתי עליה המלצה Sea Pal Cove. התפריט מינימלי וכולל בעיקר דגים. הדייגים עומדים ומנקים את הדגים במקום, עד כדי כך זה טרי. השאריות הולכות לשחפים והחתולים שמחכים בסבלנות מסויימת. את האוכל מזמינים בדוכן קטן, יושבים בחוץ על ספסלי עץ ליד המים והמדורה הגדולה ומחכים לפיש אנד צ׳יפס טרי וטעים בסלסלות פלסטיק. חור בקיר, מהשווים.

אחרי הפיש אנד צ׳יפס נסענו לדאון טאון פורט בראג לגלידה (היה תור, לא נורא). סך הכל הדאון טאון היה די שומם (וגם היה קר). 

גנים בוטאנים ומסלול הצופה לים Mendocino Coast Botanical Garden
https://www.gardenbythesea.org
עלות: 15$ למבוגר

הנמל של פורט בראג Noyo Harbor
http://www.noyoharbordistrict.org

מסעדת פיש אנד צ'יפס Sea Pal Cove
https://www.fortbraggrestaurants.com/sea-pal-cove

גלידריה Cowlick's Ice Cream Cafe
http://www.cowlicksicecream.com

 

בפורט בראג Fort Bragg יש תחנת רכבת שממנה אפשר לקחת רכבת קיטור ישנה שנוסעת ביער The Skunk Train. עשינו משהו דומה (ונראה לי יותר מוצלח) באיזור סנטה קרוז וזה נראה לנו קצת ילדותי, אבל במקום לנסוע סתם ברכבת, יש אפשרות לקחת אופניים מיוחדים שנוסעים על המסילה ולעשות את המסלול של הרכבת. זה הדבר היחיד שהזמנתי מראש… ל-8 בבוקר. ואז הסתבר שצריך להתייצב ב-7:15 בבוקר בתחנה כדי להתארגן. מזל שארוחת בוקר במלון נפתחה ב6:30! התייצבנו בתחנה, חתמנו על ניירת וקיבלנו מפה לנקודת ההתחלה של הרכיבה. במקום קיבלנו קסדות, הסברים על הפעלת האופניים (חשמליים ופדלים) ויצאנו לדרך. המסלול יפיפיה ונעים מאד ונוסע לאורך הנהר. המינוס היחיד ב-8 בבוקר זה שהיה לנו ממש קר. בנקודת הסיבוב לבשנו מעילים ואז היה סבבה. כיוון שהאופניים חשמליים זה לא מאמץ גדול מדי, וכיף ממש. הסיבוב לוקח כשעה.

אחד האתרים המפורסמים בפורט בראג הוא חוף הזכוכית Glass Beach. לפני עשרות רבות של שנים המקום היה פשוט מזבלה, ועם השנים, מי הים עיצבו את הזכוכיות לחלוקים קטנים ויפים. הפארק נקרא Noyo Headlands Park ויש לו שתי כניסות. חוף הזכוכית נמצא בכניסה הצפונית של הפארק. יש מסלול נוח ונגיש לאורך המצוק וראינו לא מעט רוכבי אופניים לאורכו. למרבה הצער, חוף הזכוכיות "המקורי" המוכרז חסום לכניסה. לאורך השנים תיירים וחובבי זכוכיות לקחו את רוב החלוקים, אבל אם ממשיכים צפונה קצת אפשר לרדת לחוף קטן אחר ומלא זכוכיות. מקסים ומיוחד מאד. כמובן לא לקחנו, רק צילמנו. יש גם מוזיאון זכוכיות הים, אבל לא ביקרנו.

 

לא כל כך נעים לראות חוף סגור

התחנה הבאה שלנו היתה עצירה קצרצרה במגדלור הפעיל קבריו Point Cabrillo Lighthouse. חונים בחניה מסודרת והולכים בשביל סלול לחוף (הלוך בירידה, חזור בעליה). הבתים של מפעילי המגדלור הוסבו לצימרים שנראים מקסימים ממש, ויש בית משוחזר של אחראי המגדלור ומוזיאון קטן במבנה המגדלור עצמו. במוזיאון יש הסברים על האופטיקה של התאורה, ועל ספינה מעניינת שטבעה באיזור. המגדלור פעיל ועובד, ועם קצת סבלנות אפשר לראות את האור החזק שלו (אבל רק מרחוק, כשמתקרבים לא רואים).

 

 

ממשיכים עוד קצת לתחנה האחרונה שלנו ליום זה – פארק מדינה הערוץ הרוסי (כן, זה נשמע מצחיק כשמתרגמים את זה) Russian Gulch State Park. בכניסה לפארק אומר לנו האיש בקבלה שאין חניה למטה, וחייבים לחנות למעלה, אם רוצים לטייל צריך לרדת הכל ברגל ואז לחזור. חנינו בחניה העליונה ליד איזור הפיקניקים, ועשינו את מסלול Headlands Trail של תצפית לגשר, והליכה לאורך המצוק. איך שהתחלנו ללכת הערפת התחיל להתאסף לאורך החוף והנופים היו מדהימים ממש.

הנקודה הקטנה בחלק העליון של התמונה זה איש בקיאק, לבד בערפל

המסלול השני אותו רצינו לעשות הוא מסלול ארוך יותר שמגיע למפל. ירדנו למטה ברגל והבנתי שאם אני צריכה לעלות את כל זה חזרה אחרי הליכה במסלול של מעל 10 קילומטר, הלך עלי. אז נעם הגיבור עלה חזרה להביא את האוטו, כי בינתיים התפנו מקומות חניה למטה. הלכנו במסלול השרכים Fern Canyon Trail ואז מסלול מעגלי למפל Waterfall Loop Trail. הראשון כ-2 מייל כל כיוון, מסלול שטוח, קליל, סלול ומונגש יחסית. המון צמחיה, שרכים, עצים, פטל שחור שאפשר לקטוף ולטעום. מסלול קל שמתאים למשפחות בכל הגילאים, ואפילו ראינו משפחות עם עגלות ילדים. 

 

המסלול המעגלי למפל יותר מאתגר. עלינו במסלול הקצר, כמעט כולו בעליה, עם חלקים טיפה צרים. טיפוס של 0.7 מייל עד למפל חמוד. אחרי מנוחה קצרה במפל המשכנו בחלק השני של הלופ, 2.3 מייל שמתחילים בטיפוס נוסף עד שיא הרכס ואז הליכה ביער רדווד ושרכים יפיפיה וירידה חזרה לתחילת הלופ. מסלול נהדר, אחד היפים שעשינו, לי היה קצת קשה בעליה בלתי פוסקת, אבל היה שווה. קצת הזכיר לנו את קוסטה ריקה, אבל בקריר. 

השעה כבר אחרי 3, ועוד לא אכלנו ארוחת צהרים, רק ארוחת בוקר וחטיפים בדרך. נסענו מרחק קצר לעיירה מנדוסינו, העיירה חמודה לאללה, ונראה לי שאפשר היה להסתובב בה בכיף, אבל אנחנו אחרי קימה ב6:30 בבוקר, אופניים, הליכה, ועוד הליכה והליכה שלישית מאתגרת, מתים מרעב ומפורקים מעייפות. אז נאלץ לטייל בעיירה בפעם אחרת.

היה קשה ממש למצוא מקום לאכול בשלוש וחצי אחר הצהרים. המקומות שמגישים ארוחת בוקר וצהרים נסגרים בשלוש, ואלו שמגישים ארוחת ערב נפתחים רק בחמש. בסוף מצאנו פאב אירי בשם Patterson's Pub שהיה פתוח ואפילו די חביב ואכלתי את המרק המפורסם קלאם צ׳אודר שהיה מחמם ומשביע. חזרנו לפורט בראג למלון, למקלחת ומנוחה, ויצאנו לארוחת ערב.

https://www.skunktrain.com/experiences/railbikes
עלות: 79$ לזוג

יום 3 – יום ב (לייבור דיי)

שוב קמים מוקדם יחסית, אוכלים ארוחת בוקר, מעמיסים את האוטו ועושים צ’ק אאוט. היעד הראשון שלנו להיום – מסע בקאנו לאורך הנהר. תחנת ההשכרה נפתחת ב-9 בבוקר ואנחנו רוצים להיות בין הראשונים כדי לוודא שאכן תהיה עבורנו סירה, בכל זאת חג. בפורט בראג יש מצעד ופעילויות לכבוד החג אבל אנחנו מוותרים הפעם על הפן התרבותי של אמריקה הכפרית.

הקאנו של Catch a Canoe עשוי עץ ויש לו מצופי ציפה כמו בסירת אאוטריגר, מה שגורם לו להיות יציב במיוחד וקל מאד לניווט ושיוט. הנהר רחב ושקט, הערפילים קלים והנוף מרהיב. ה-חוויה של הטיול. לאורך הדרך אנחנו פוגשים כלבי ים סקרנים, משפחת לוטרות נהר שיוצאת לארוחת בוקר של דגים ופיטפוט, וציפורים מסוגים שונים. יש סירות לזוג, יש למשפחה, ואפשר אפילו להשיט את הכלב. אפשר לשכור במקום גם אופניים או סאפ ופעם ביום יוצא סיור מודרך בסירה עם מנוע סולארי. מומלץ בחום.

 

אחרי כשעתיים על הנהר החזרנו את הסירה ונסענו לפארק המדינה ואן דאם Van Damme State Park. בגלל שיש לנו עוד נסיעה ארוכה הביתה, החלטנו לעשות רק מסלול אחד קצרצר – היער הגמדי. שילמנו את דמי הכניסה לפארק, נסענו עד החניה ואז הסתכלנו במפה שמקבלים בכניסה והסתבר לנו שבשביל היער הגמדי בכלל לא נכנסים לפארק אלא צריך להמשיך על כביש 1 עוד קצת, לפנות לכיוון שדה התעופה ואז ישר עד החניה של היער הגמדי (ללא תשלום). עשינו אחורה פנה, מוותרים על 8$ לטובת מדינת קליפורניה ונסענו למקום הנכון. מסלול היער הגמדי Pygmy Forest – מסלול קצר מאד על טיילת נגישה עם שלטי הסבר. מדובר בעצים עתיקים מאד, בני עשרות או מאות שנים שלא מצליחים לצמוח לגבוה בניגוד לשאר היערות באיזור. האדמה מאד חומצית ונטולת ערכים תזונתיים אז העצים לא גדלים. קצת קריפי, אבל מעניין. כמובן שמי שיש לו זמן יכול להגיע ליער הגמדי דרך מסלול הליכה ארוך בפארק הראשי. 

 

 

 

ממשיכים בדרך הביתה, דרומה לאורך כביש 1. נקודת העירה הבאה, חוף כדורי הבאולינג ב- Schooner Gulch State Beach. חונים על הכביש (זה מה שאחרים עשו) ויורדים במסלול המסומן לחוף, חוף יפה אבל אין כדורי באולינג… חוזרים ומטפסים במסלול המתפצל למעלה למצוק. נוף מדהים, ועדיין לא רואים כדורי באולינג. כפרה. מה שכן, הנוף של הים לא מפסיק לרגש.

תמונה מאתר הפארק, זה מה שחשבנו שנראה…. Image Source: http://www.parks.ca.gov/?page_id=446

מתכוונים להמשיך על כביש 1, אבל גוגל מתעקש לקחת אותנו אותנו במעקף – יפה אבל ארוך, צר ומפותל. וכיוון שאין קליטה בשום מקום, אי אפשר לבדוק למה והאם זה הדבר הנכון לעשות. בכלל, לאורך כל הטיול כמעט ולא היתה קליטה בשום מקום, רק קצת בעיירות.

אחרי המעקף המשונה, חזרנו לכביש 1 וליעד האחרון שלנו – פורט רוס Fort Ross – מעוז ההתיישבות הרוסית בצפון קליפורניה. לא ידענו שהיתה כזו התיישבות, ושמחנו ללמוד על משלחות רוסיות שהגיעו מאלסקה. במקום בתים משוחזרים, מרכז מבקרים עם מוזיאון קטן שמספר על ההיסטוריה של המקום ורפליקה של תחנת הרוח (לטחינת קמח) הראשונה בקליפורניה. מעניין ממש! בכניסה שמחנו לגלות שאם משלמים את 8$ בכל פארק מדינה זה תקף לכל פארקי המדינה באותו היום, אז ה-8$ ששילמנו בפארק ואן דאם "לחינם" לא היו לחינם בכלל וחסכו לנו את התשלום פה. אז אם אתם מתכננים לבקר ביותר מפארק מדינה אחד באותו היום, שמרו על הקבלה.

המשכנו לאורך כביש 1 ונופיו המרהיבים (דעו לכם שיש בו חלקים ממש מפחידים, בנסיעה מפותלת לאורך המצוק) עד שהבנו שהדלק הולך ואוזל. תחנת הדלק הכי קרובה לפי מערכת הניווט של האוטו (כי אין קליטה בשביל לבדוק בגוגל) נמצאה בעיירה Guerneville לאורך כביש 116 מזרחה, העוקב אחרי הנהר הרוסי Russian River. אז נסענו לאורך הנהר, שנראה שיש בו לא מעט מקומות לספורט ימי ושכשוך, תדלקנו את האוטו בדלק ואת עצמנו בהמבורגרים טעימים אבל בשירות איטי במיוחד, ונסענו הביתה. לשמחתנו, לא נתקלנו בפקקים בכלל בדרכים.