טיול משפחתי בספרד: חלק א' – אנדלוסיה וגיברלטר

מזמן לא טיילנו, טיול של ממש, עם אתרים, ואטרקציות, והרכב משפחתי מלא. למה ספרד? כי הבנות עוד לא היו, כי היא חמה, מסבירת פנים, מרתקת מבחינה היסטורית, יש בה אחלה אוכל ושופינג, ובל נשכח ים, וכל אחד ואחת יכולים למצוא בה עניין. החלק הכי קשה בתכנון הטיול שהיה מאד מוגבל בזמן, היה לבחור על מה לוותר, ואיך לעמוד בכלל ה"אחד מכל דבר" שאני מנסה ליישם כדי לא לייאש את שאר בני המשפחה בהמוני מבצרים וקתדרלות, ולבנות טיול מגוון.

מבחינת העונה, אמצע ספטמבר זמן מעולה לדרום ספרד. חם, כך שאפשר עדיין להנות מהים, אבל לא רותח (חוץ מקורדובה שהיו לנו 35 מעלות), והעומסים באתרי התיירות סבירים בהחלט (חוץ מהאלהמברה שעמוסה תמיד).

תקציר הטיול:
חלק א' (בפוסט זה)

• יום 1 – טיסה מסאן פרנסיסקו למדריד, השכרת רכב ונהיגה לגרנדה בגשם; לינה – גרנדה
• יום 2 – גרנדה: סיור מודרך באלהמברה, הקתדרלה של גרנדה, מופע פלמנקו במערה; לינה – גרנדה
• יום 3 – נהיגה מגרנדה למרבייה, עם עצירות בנרחה ומלגה, מוזיאון פיקסו במלגה; לינה – מרבייה
• יום 4 – גיברלטר: רכבל, קופים, מערת סט מיכאל, סיור רגלי מודרך בעיר, מרינה, מגדלור אירופה פוינט; לינה – מרבייה
• יום 5 – יום כיף בים במרבייה וחדר בריחה; לינה – מרבייה
• יום 6 – מסלול הליכה – קמניטו דל ריי, נהיגה לקורדובה; לינה – קורדובה
• יום 7 – קורדובה: סיור מודרך בעיר העתיקה, בית הכנסת, המסגד/קתדרלה, לינה – קורדובה

חלק ב' (בפוסט הבא)

• יום 8 – נהיגה למדריד דרך תחנות הרוח של דון קישוט, החזרת הרכב, סיור מודרך היסטורי בעיר
• יום 9 – האצטדיון של ריאל מדריד, שופינג
• יום 10 – שיעור בישול ספרדי עם ביקור בשוק, פארק רטירו והגן הבוטני
• יום 11 – טיסה חזרה לסאן פרנסיסקו דרך טורונטו

יום 1 (ראשון) – טיסה

היו לנו כרטיסים עם אייר קנדה מסאן פרנסיסקו עם קונקשן בטורונטו, היינו אמורים לנחות ב-11 בבוקר במדריד, ולפגוש את איה שהגיעה מניו יורק ואמורה לנחות ב11:30. בבוקר התעוררנו להודעות מאייר קנדה שבגלל איחור בטיסה שיוצאת מסאן פרנסיסקו העבירו אותנו לטיסה הישירה של איבריה שזה אחלה, אבל נחתנו רק ב 14:30 ובטרמינל מרוחק, אז לקח המון זמן עד שהגענו אל איה שחיכתה כמה שעות טובות. 

הטיסה באיבריה היתה ממש אחלה. מטוס קצת צפוף אבל אוכל טעים, סרטים סבבה, נקי ושקט. וכולם מדברים ספרדית כל הזמן. צריך להתחיל להתרגל!

איך שנחתנו וכולם הפעילו את הטלפונים, הותקפנו במבול (תרתי משמע) הודעות אזהרה על גשמים חזקים ושטפונות. לקחנו את הרכב השכור בגשם שוטף ויצאנו לכיוון גרנדה. הרכב היה SUV קטן (פג'ו 2008) עם גיר ידני שהזמנו דרך קוסטקו. הנסיעה נטו כארבע שעות לקחה מעל חמש כי חלק מהדרך היתה בגשם שוטף וגם עצרנו למקדונלדס בדרך, ונזכרנו שבאירופה עם הצ׳יפס מקבלים שקיק אחד קטן ובודד של קטשופ. אה, וגם אין קשיות לשתיה.  

הגענו למלון מותשים ונפלנו שדודים לשינה. 

המלון בגרנדה Crisol Guadalupe נבחר בעיקר כי הוא היה קרוב לאלהמברה (ליטרלי שלוש דקות הליכה), יש לו חניה נוחה שלא דורשת לנהוג בסמטאות צרות, וגם בגלל המחיר המאד אטרקטיבי שאיפשר לנו לקחת שני חדרים זוגיים. המלון קצת ישן אבל חמוד ונקי. הצוות נחמד ממש. החניה לא במלון עצמו אלא פשוט חונים בחניה של האלהמברה ועולים ברגל. זה מאד קרוב. ארוחת הבוקר היתה מקסימה וטעימה. מוצלח מאד!

מלון ליד אלהמברה Crisol Guadalupe
https://www.eurostarshotels.com/crisol-guadalupe.html

יום 2 (שני) – גרנדה

לא הזמנתי המון דברים מראש אבל דבר אחר שהיה ברור שצריך להזמין, זה סיור באלהמברה Alhambra. האלהמברה נחשבת לאחד מאתרי התיירות הכי פופולאריים באירופה, ומספר אחד בספרד. ארמונות, מבצר, גנים, והמון היסטוריה מוסלמית ונוצרית. לארמונות הנזרידים (ארמונות הסולטנים, החלק הכי מרשים באתר) הכניסה מוזמנת מראש ובשעה ספציפית בשער המתחם אין הגבלה מתי להכנס.

כדי להנות ממלוא החוויה לקחנו סיור מודרך באנגלית של 3 שעות. הסיור התחיל בתשע בבוקר אז התייצבנו מוקדם לארוחת בוקר מצויינת ונזכרנו כמה האוכל כייפי באירופה! הסיור התחיל בזמן ולקח אותנו דרך הארמונות הנזרידים, ארמון קרלוס החמישי, העיר העתיקה של אלהמברה ואיזור ארמון הקיץ והגנים חנרליפה. עתיקות, נופים, היסטוריה… כל משתתף קיבל אוזניה כדי לשמוע את המדריך. היתה הפסקה אחת לשתיה ושירותים. וצריך לבוא עם הדרכון כי יש כמה נקודות בהן בודקים. 

האלהמברה מצדיקה את ההייפ. מקום יפיפה, מעניין, היסטורי. ארכיטקטורה ותרבות איסלאמית בשילוב רנסאנס אירופאי. לאיה שגם יודעת קצת ערבית זה היה מעניין במיוחד. 

אחרי סיור של שלוש שעות בשמש חיפשנו מקום קרוב לאכול, ונכנסנו למסעדה הכי קרובה למלון Casa Torcuato Alhambra, ליד הכניסה לאלהמברה. המלצר ידע ממש מעט אנגלית אבל בעזרת קצת ספרדית וקצת גוגל טרנסלייט הסתדרנו, ופגשנו לראשונה שני מנהגים מקומיים: הראשון, מנת פתיחה רנדומלית שמוגשת לשולחן בלי שמבקשים, פה זה היה משהו מאד מקומי של פירורי לחם מתובלים ומטוגנים עם פלפלים, נקניק ומלון. מוזר אבל טעים. המלון אגב, לא סתם טעים אלא מעולה ברמות. והשני, Tinto de Verano המשקה שהוא "סנגריה לעניים" – יין הבית (אדום) עם פנטה לימון – כן, זה נשמע מופרך אבל הפך במהרה להיות משקה הטיול כי הוא מרענן, טעים, חלש מבחינה אלכוהולית, וזול.

היינו מאד עייפים מהג'טלג והסיור בשמש, אז חזרנו למלון לשנ"צ.

אחר הצהרים הלכנו ברגל למרכז גרנדה דרך פארק יפה. הסתובבנו קצת במרכז, ביקרנו בקתדרלה Catedral de Granada, קנינו קצת מזכרות בשוק Alcaicería ואכלנו במסעדה מרוקאיות טעימה מאד Restaurante Meknes Rahma. בקתדרלה גילינו לראשונה שיש הנחות סטודנט בכרטיסי הכניסה. הבנות שלפו את כרטיס הסטודנט האמריקאים שלהן וזכו להנחה בלי בעיה.

משם המשכנו בטיילת המקסימה שלאורך הנהר ואז טיפסנו לכיוון שכונת סקרמונטה Sacromonte לראות מופע פלמנקו במערה Cueva La Rocio. מופעי הפלמנקו במערה יחודיים לגרנדה. תושבים צוענים שהתיישבו במערות החפורות בצלע ההר לפני מאות שנים פיתחו מוסיקה ומחול ייחודי, הפלמנקו. יצא לי לראות מופע פלמנקו במדריד עם רקדניות מקצועניות ומרשימות באולם קטן עם במה. פה זה היה שונה, הרבה יותר בסיסי. ישבנו לאורך קירות המערה הקטנה, והרקדניות הופיעו ביננו על משטח המיועד להדגיש את צלילי הנעליים. הרקדניות היו מבוגרות, הבגדים והשיער קצת מרושלים, אבל האנרגיה מדהימה. למרות שברור שזה מופע לתיירים, זה הרגיש הרבה יותר בסיסי ואותנטי.

אחרי המופע חזרנו למלון במונית שעצרנו בדרך (עלה חצי מאובר). ספירת הצעדים היומית: 17,343.

נפלו על רצפה העריכה: נסיעה ברכבת התיירים של גרנדה, תצפית Mirador de San Nicolas, שכונת Albicin, מרחצאות חמאם Hammam Al Andalus.

ארמונות וגנים Alhambra
https://www.alhambra-patronato.es/en
עלות: 19 אירו לאדם

סיור מודרך Alhambra & Generalife Skip the line Small Group including Nasrid Palaces
https://www.viator.com/tours/Granada/Alhambra-and-Generalife-Tour-in-small-groups/d554-11131P1
עלות: 55 אירו לאדם, כולל כניסה לאתר

הקתדרלה Catedral de Granada
https://catedraldegranada.com/
עלות: 6 אירו למבוגר, 4.5 לסטודנט

מופע פלמנקו במערה Cueva La Rocio
https://cuevalarocio.es/en/
עלות: 25 אירו לאדם, כולל משקה אחד

מסעדה ליד אלהמברה: Casa Torcuato Alhambra
https://www.casatorcuato.com/

מסעדה מרוקאית בעיר העתיקה של גרנדה: Restaurante Meknes Rahma
https://meknesrahma.com/

יום 3 (שלישי) – מגרנדה עד מרבייה דרך מלגה

אחרי ארוחת בוקר וצ'ק אאוט מהמלון התחלנו את היום במילוי דלק. התהליך קצת שונה ממה שאנחנו מכירים – משלמים בקופה לפני שממלאים, מה שאומר שצריך לנחש בכמה כסף נרצה למלא. הניחוש הראשון שלנו היה נמוך מדי (20 אירו לא יביאו אותנו לשום מקום), והשני גבוה מדי (80 אירו זה יותר ממה שהיה חסר למלא את המיכל) אבל החדשות הטובות הן שאם שילמתם יותר מדי, יחזירו לכם את ההפרש בקופה.

מגרנדה נסענו דרומה בערך שעה אל הנקודה הראשונה שלנו בקוסטה דל סול – עיירת הנופש המקסימה נרחה Nerja. מדובר בעיירת קייט קטנה ומתוקה להפליא עם חוף ים מעלף והמון תיירים, בריטים בעיקר, בדרגות שונות של כוויות שמש. אם היינו יודעים שהחוף כזה מהמם היינו מתארגנים מראש עם בגדי ים. הסתפקנו בחילוץ עצמות, סיבוב התרשמות מהנוף ומי הטורקיז במרפסת של אירופה Balcón de Europa וסיבוב קצר במרכז העיירה. ליד העיירה יש גם מערת נטיפים גדולה, אבל ויתרנו.

המשכנו למלגה Malaga, בנסיעה של בערך עוד שעה, וחנינו בחניה מסודרת במרכז העיר שסימנתי לי מראש. הערים העתיקות בספרד צפופות, עמוסות ואין ממש סיכוי למצוא חניה סתם ככה ברחוב. אכלנו צהרים באחת ממלכודות התיירים שבמדרחוב, ונכנסנו למוזיאון פיקסו Picasso Museum Málaga. בכניסה למוזיאון היה תור קצר למי שהזמינו כרטיסים מראש, ותור ארוך יותר למי שסתם הגיע, אז אם אתם מתכננים, מומלץ להזמין מראש. המוזיאון מעניין ועובר בכל מיני תחנות אמנותיות בחייו של האמן יליד המקום. יש בו לא מעט ציורים, אבל גם מה שלא הכרתי קודם – פסלים. בשלב כלשהו נעם והבנות פתחו במשחק ניחוש שמות הפסלים, שלא ניחנים ביצירתיות, כמו "אשה עם ידיים". המקום לא גדול ונותן הפוגה תרבותית מעניינת. באופן רנדומלי לחלוטין גילינו שיש מתחת למוזיאון פיקסו תערוכה ארכיאולוגית קטנה של חפירות עתיקות של יישובים וחפצים מהאיזור, שווה הצצה אם אתם כבר שם.

המשכנו בנסיעה לאורך החוף עד לדירה הנהדרת שלנו באיזור Puento Banus ליד עיירת הנופש מרבייה Marbella, בה נלון שלושה לילות. בחרתי במרבייה כעוגן דווקא בגלל שאין בה אתרי היסטוריה ומורשת אלא ים, מסעדות, וקניות. אחרי הצטיידות בסופר לארוחות הבוקר בימים הקרובים, וגם קצת מנוחה, נסענו למרבייה להסתובב קצת בטיילת, שגם בה יש פסלים, אבל של דאלי, ולהנות מארוחת ערב במסעדה איטלקית בשם Casa Tua שהיתה מצויינת אבל יקרה. 

ספירת הצעדים היומית: 11,172.

נפלו על רצפה העריכה: מערת הנטיפים Cueva de Nerja, הקתדרלה של מלגה, המבצר במלגה Alcazaba, בית הולדתו של פיקאסו Museo Casa Natal de Picasso.

מוזיאון פיקסו Picasso Museum Málaga
https://www.museopicassomalaga.org/en
עלות: 12 אירו למבוגר, 10 אירו לסטודנט

מסעדה איטלקית במרבייה Casa Tua
https://www.casatuamarbella.com/

הדירה באיזור מרבייה היתה נהדרת ממש. דירה ענקית עם שני חדרי שינה ו-2.5 חדרי אמבטיה, מרווחת מאד ומצוחצחת. מטבח מצוייד היטב, כולל מכונת כביסה ומייבש. הדירה בקומת קרקע עם יציאה לחצר ומהחצר יש שביל לבריכה המשותפת. הדירה כוללת גם חניה תת קרקעית, לנו היה קצת צפוף אז חנינו ברחוב. החסרון היחיד היה יתושים (לא חשבנו על זה אז לא היה לנו חומר נגד) והג'קוזי לא היה חם.

La Alzambra Luxury 5* Apartment
https://www.vrbo.com/53785ha?unitId=34476

יום 4 (רביעי) – גיברלטר

אחת הסיבות שרציתי להגיע לדרום ספרד היתה כדי לבקר בגיברלטר Gibraltar. התמונות של הסלע הענקי, הקופים המסתובבים חופשי, המובלעת הבריטית… כל אלו גירו את הדמיון. ולמרות שהיא מאד תיירותית, אהבנו את גיברלטר. אמנם התכנון של היום היה לקוי במקצת, ולא הספקנו לראות את כל מה שרצינו, אבל זה רק אומר שנצטרך לחזור.

במקור, התוכנית שלנו היתה לעשות סיור מודרך בעיר בשעות הבוקר, לאכול צהרים, לעלות לסלע ולרדת את כולו ברגל דרך כל האתרים החשובים. בפועל, שעת הסיור שלנו זזה לאחת בצהרים, אז החלטנו לנסות לעלות מוקדם וכמה שנספיק נספיק. וזה לא הספיק.

גיברלטר היא מובלעת בריטית בתוך ספרד, וכדי להכנס אליה צריך לעבור ביקורת דרכונים. יצאנו מוקדם בבוקר כדי להספיק להכנס לגיברלטר עם הרכב, ואכן בכניסה מעבר הגבול היה זריז ויעיל. אחרי 10 בבוקר מתחילים תורים ארוכים בגלל אוטובוסים של תיירים, ומומלץ לחנות מחוץ לגיברלטר בעיירה La Línea de la Concepción, להכנס ברגל ולהשתמש בתחבורה ציבורית.  

יש שתי דרכים עיקריות לעלות לסלע גיברלטר – אחת ברכבל ולטייל ברגל, השניה בוואן תיירים עם נהג שעוצר בכל האתרים המפורסמים. אם בוחרים בראשונה (כמונו) צריך לקחת בחשבון שמדובר בהר, עם הרבה הליכה ולא מעט עליות וירידות. חנינו ליד הרכבל, התברברנו קצת עד שהבנו את נושא החניה (יש סימונים צבעוניים על הרצפה שמסמנים האם זו חניה לתושבי המקום, חניה חינמית, או חניה בתשלום במכונה) ואז עלינו אל ההר. הכרטיסים שקנינו כללו עליה וירידה ברכבל, ובנוסף כניסה לשמורת הטבע של גיברלטר Gibraltar Nature Reserve שכוללת את כל האטרקציות, וקיבלנו צמיד עם ברקוד שאותו צריך להראות בכל נקודה.

אחת החוויות החמודות של הביקור בגיברלטר היא המפגש עם קופי המקק שמסתובבים חופשי! צריך לזכור שאלו חיות פרא ולא מבויתות, אבל הם רגילים לבני אדם ומספקים הזדמנויות צילום וצפייה. המדריכים שמסיעים אנשים בוואנים מאכילים אותם כדי שיטפסו על אנשים לצילומים, אבל זה כנראה לא ממש חוקי. המשכנו ברגל למרפסת התצפית Sky Walk להנות מהנוף המטורף (ביום בהיר רואים את אפריקה). בהמשך יש הליכה לא קצרה ודי תלולה לכיוון סוללות התותחים שהגנו על גיברלטר לכיוון מזרח. אני נשברתי באמצע, נעם והבנות המשיכו ודיחוו שראו תותח, ושזה לא באמת היה שווה את הטיפוס. המשכנו בירידה לכיוון מערת סט מייקל St. Michael's Cave. מדובר במערת נטיפים יפה, לא גדולה, קרירה, ומדי כמה דקות יש מופע אורקולי צבעוני נחמד. לצערנו לא היה לנו זמן להמשיך, אז טיפסנו חזרה בעליה עד הרכבל וירדנו איתו חזרה לעיר.

נסענו עם הרכב מהחניה של הרכבל לחניה של המרינה דרך הרבה פקקים ועבודות בכביש. קנינו גלידה להתרעננות ופגשנו את המדריכה שלנו לסיור רגלי מודרך בעיר דרך Guru Walks. הסיור היה מסוג "סיורי חינם" בהם לא משלמים מחיר קבוע מראש אלא רק טיפ למדריכה. הסיור היה נחמד מאד, ולמדנו המון על ההיסטוריה והתרבות של תושבי גיברלטר. ממש לא חובה אבל מוצלח למי שזה מעניין אותו. אגב, יש בגיברלטר קהילה יהודית חרדית קטנה, ואפילו מסעדה ומאפייה כשרות.

בשלב הזה כבר היינו רעבים ועייפים, אז נכנסו לאכול צהרים מאוחרים במסעדת Wagamama במרינה, השייכת לרשת אותה אנחנו מכירים מלונדון, וגם ניו יורק. הסתובבנו קצת במרינה וביקרנו גם במלון יוקרתי שבנוי כמו ספינה. בשלב כלשהו חשבנו אולי לקחת אוטובוס או מונית ולהמשיך את הסיור על הסלע, במיוחד הטירה המורית ומנהרות מלחמת העולם השניה, אבל היינו תשושים אז ויתרנו. כדי להשלים את הסיבוב סביב חצי האי נסענו עד הנקודה (כמעט) הכי דרומית באירופה – מגדלור אירופה פוינט וסיימנו את הביקור. ביציאה מגיברלטר היה תור יותר ארוך בביקורת הדרכונים, חצי שעה אולי, אבל לא טראגי.

נסענו חזרה לדירה ליד מרבייה (שעה בערך) למנוחה, בריכה, וארוחת ערב של טפאס באיזור חמוד של מסעדות וחנויות קרוב, כולל הכלבו היוקרתי המפורסם El Corte Inglés שמרגיש קצת כמו בלומינגדיילס וזארה שהיא אופציה שפויה לרכישות. בזארה נזכרנו גם שכדאי לבקש טופס Tax Free שמיועד לאנשים שאינם תושבי האיחוד ומאפשר לקבל החזר על חלק מהמיסים ששולמו.

לא הספקנו: בשמורת הטבע של סלע גיברלטר – הטירה המורית Moorish Castle, מנהרות מלחמת העולם השניה WWII Tunnels, מנהרות המצור Siege Tunnels, שער היהודים Jews Gate Cemetery.

ספירת הצעדים היומית: 19,292.

הרכבל של גיברלטר Gibraltar Cable Car
https://gibraltarinfo.gi/
עלות: 37 פאונד למבוגר, 35 לסטודנט (לכרטיס הלוך חזור פלוס כניסה לשמורת הטבע)

שמורת הטבע Gibraltar Nature Reserve
https://naturereserve.gi/

סיור מודרך רגלי Guru Walk
https://www.guruwalk.com/walks/14491-history-of-gibraltar-free-walking-tour
עלות: חינם, אנחנו נתנו טיפ של 65 פאונד ל-4 אנשים

מסעדה במרינה של גיברלטר Wagamama
https://www.wagamama.gi/

יום 5 (חמישי) – יום כיף באיזור מרבייה

כשהתחלנו לתכנן את הטיול הבנות ביקשו שלא יהיה רק אתרי תיירות ברצף אלא גם סתם זמן חופשי לנוח ולהנות. אז אחרי כמה ימים של אתרים והליכה מרובה לקחנו לעצמנו יום של חופש. ויתרנו על השכמה בבוקר, מה שאומר שחלקנו התעוררו ממש מאוחר, עשינו לנו ארוחת בוקר נחמדה, ואז נסענו לחוף הים. שכרנו מיטות נוחות ומוצלות, והבנות נהנו ממתנפחים במים CostaWaterPark Marbella. כן, זה מיועד לילדים, אבל גם לילדים ברוחם.

לארוחת צהרים נכנסנו לביץ' קלאב La Sala By The Sea, שזו חוויה בפני עצמה. בריכה, מוסיקה, והמון אנשים צעירים ויפים שנהנים מהחיים. איה אמרה שזה מזכיר לה את הקלאבים במיאמי. האוכל היה משובח ממש, והחוויה כולה היתה הכי "מרבייה" שיש.

אחרי שחזרנו לדירה למקלחות ומנוחה, המשכנו בפעילויות יום כיף עם חדר בריחה בסגנון מאד מיוחד Prison Island. נסענו לכיוון מלגה לעיירה Benalmádena. אם מרבייה זו עיירת נופש של הביוקר, בנלמדנה היא עיירת נופשת של הבזול. סוג של חולון-בת ים כזה עם טיילת, מסעדות ומרינה, אבל בלי הגלאם. פריזון איילנד הוא לא כמו חדרי הבריחה הרגילים שלנו, מדובר במתחם עם 24 חדרים קטנים, שבכל אחד מהם חידה אחת בודדת, ויש זמן קצר לפתור אותה. חלק מהמשימות פיזיות, חלק אינטלקטואליות, ולא צריך בכלל לדעת ספרדית. נהנינו בטירוף! ארוחת ערב אכלנו בטיילת במסעדה בשם Dublin שהפתיעה לטובה. בבנלמדנה יש גם רכבל שלוקח לראש ההר, ויש שם מופעי עופות דורסים מאולפים, אבל ויתרנו כי ראינו כאלו באנגליה. מבחינה גיאוגרפית היה יותר נכון לבקר פה בדרך בין מלגה לרבייה, אבל ככה הסתדר לנו.

סך הכל יום רגוע של, כיף נטול אתרי תיירות אבל עם הדברים שאנחנו אוהבים לעשות. ספירת הצעדים היומית: 12,347.

מתנפחים בים CostaWaterPark
https://www.costawaterpark.com/
עלות: 15 אירו לאדם לשעה

ביץ' קלאב La Sala By The Sea
https://lasalabythesea.com/
עלות השכרת מיטות בחוף: 30 אירו בקו ראשון/שני לים, 20 אירו מאחור

חדר בריחה Prison Island
https://www.prisonisland.es/en/
עלות: 23 אירו לאדם לשעה וחצי

יום 6 (שישי) – קמיניטו דל ריי

אם יש אטרקציה אחת שנבחרה בפה אחד על ידי כל בני הבית בתור ה-אטרקציה של הטיול, זה הקמיניטו דל ריי Caminito del Rey – דרך המלך הקטנה. מסלול הליכה שפעם נחשב אקסטרימי ומסוכן בטירוף עבר שיפוץ ושידרוג ועכשיו הוא בטוח לכל מטייל ומטיילת, גם פדלאות כמוני. הקמיניטו המקורי היה דרך שהוקמה עבור העובדים שבנו והפעילו תחנת כוח הידרו אלקטרית לייצור חשמל מכוח נפילת המים בסכר. תחנת ייצור החשמל כבר נסגרה, אבל יופיו של הנתיב שצמוד לצלע ההר, בין מצוקים, עם מים בצבע טורקיז למטה, הופך אותו לחוויה נהדרת.

אז הנה כמה עובדות לגבי הקמיניטו שאולי יעזרו לכם לתכנן את הביקור שלכם. כי ממש כדאי!

• אפשר להגיע אל המסלול בטיול מאורגן ממלגה או ערים אחרות, אפשר בתחבורה ציבורית, והכי נוח, בנהיגה עצמאית כמו שאנחנו עשינו. לקח לנו בערך שעה נהיגה ממרבייה.
• אם אתם מגיעים עצמאית, צריך להזמין כרטיסים מראש באתר הרשמי. הכרטיסים מוגבלים ומוזמנים לשעה ספציפית. יש כניסה עצמאית לחלוטין, ויש כניסה בקבוצה מודרכת. כשאני הזמנתי כבר לא היו כרטיסים פנויים לכניסה עצמאית אז נאלצנו להצטרף לקבוצה. יש קבוצות באנגלית, ויש בספרדית.
• אנחנו הזמנו כרטיסים לשעה 10:40 בבוקר. הגענו לכניסה בערך שעה לפני, כמו שמבקשים, וחיכינו די הרבה, אז נראה לי שלהגיע חצי שעה לפני זה מספיק.
• המסלול הוא חד כיווני, מצפון לדרום, ואורכו הכולל בערך 7 ק"מ. הוא כולל הליכה מהכביש עד תחילת המסלול שם מצטרפים לקבוצה ומקבלים קסדות ומשדרים עם אוזניה כדי לשמע את המדריכה, המסלול עצמו, ואז הליכה קצת מבאסת עד תחנת האוטובוס שמחזיר אתכם לחניה.
• המסלול לא אתגרי, לא תלול ולא מסוכן, אבל הוא עלול להיות מפחיד למי שסובל מפחד גבהים. חלק ניכר מההליכה לאורך מצוק ויש גם מעבר בגשר תלוי.
• המסלול מוגבל לילדים מעל גיל 8.
• אין לאורך המסלול שירותים או מים, אז תנצלו את השירותים בתחנת הכניסה, ותביאו מים. כל הסיפור לוקח בערך 2.5-3 שעות.
• יש אוטובוס שעובר בין מספר תחנות: היציאה הדרומית, מרכז המבקרים (+חניה), הכניסה הצפונית (+חניה), התצפית הצפונית. אנחנו בחרנו לחנות בכניסה הצפונית (2 אירו במזומן) ולחזור בסוף המסלול באוטובוס (2.5 אירו לאדם). לא ביקרנו במרכז המבקרים.
• לחניה הקרובה לכניסה הצפונית, בגוגל, לא לרשום North Access אלא Parking Ardales Caminito del Rey. משם פשוט חוצים את הכביש, ונכנסים דרך מנהרה לדרך המובילה אל תחנת הכניסה.

שניתן לתמונות לדבר?

אחרי סיום המסלול הלכנו לתחנת האוטובוס. זה היה החלק הפחות כיפי, כי היה חם וכבר אין נוף או משהו מעניין. נסענו באוטובוס לחניה הצפונית בה השארנו את הרכב, אבל לא לקחנו את הרכב אלא עלינו ברגל למסעדה הקרובה Restaurante El Mirador Ardales. האוכל היה ממש אחלה, ולמרות שאף אחד לא דיבר אנגלית הסתדרנו. מהמסעדה גם ראינו שיש אנשים שמבלים במים של האגם, בשחיה או עם סירות, מה שנראה ממש כיף!

מהקמיניטו המשכנו בנסיעה לנקודה הבאה שלנו, העיר העתיקה והמקסימה – קורדובה Cordoba, בערך שעתיים נהיגה. כשהגענו, קצת הסתבכנו עם מציאת הדירה, ועוד יותר עם הכניסה לחניה, אבל בסוף הסתדר. קורדובה היתה חמה מאד, 35 מעלות בשעות אחר הצהרים, למרות שכבר אמצע ספטמבר, אבל הדירה היתה ממוזגת היטב. נחנו קצת מתלאות היום, ואז חצינו את הגשר לעיר העתיקה לארוחת ערב של טפאס Las Tapas de Casa Pepe בה דגמנו ממיטב הטפאס היחודיים לקורדובה – מרק עגבניות קר, חצילים מטוגנים בבלילה ברוטב מתקתק, וגלילת נקניקים מטוגנת.

ספירת הצעדים היומית: 16,226.

מסלול הליכה Caminito del Rey
https://www.caminitodelrey.info/en
עלות: 10 אירו לאדם עצמאית, 18 אירו בקבוצה מודרכת, 2 אירו לחניה, 2.5 אירו לאדם לנסיעה באוטובוס

הדירה בקורדובה נבחרה כיוון שהיתה מחוץ לעיר העתיקה (על סמטאותיה הצרות והקשות לנהיגה) אבל ממש ממש קרובה (הליכה של כמה דקות מעבר לגשר). מדובר בבניין של מלון-דירות חדש מאד, והכל מבריק ונוח. את המפתחות (יותר נכון את הקוד לכניסה) היה צריך לאסוף במלון הראשי של הרשת שנמצא בלב העיר העתיקה, מעבר למחסומי המדרחוב. היתה קצת הרפתקאה לנהוג בלב המדרחוב מוקפים באנשים שתוהים איך אנחנו מעיזים להסתובב שם עם הרכב, אבל צלחנו את זה. לקח לנו כמה סיבובים למצוא את הכניסה לדירה, ובשביל למצוא את החניה השארנו את הרכב ברחוב ופשוט הסתובבנו ברגל עד שמצאנו. החניה היתה כמובן צרה וצפופה, אבל החדשות הטובות הן שאין צורך להזיז את האוטו במהלך השהות בעיר. בסך הכל דירה מאד מוצלחת!

Tandem Torre de la Calahorra
https://www.eurostarshotels.com/tandem-torre-de-la-calahorra.html

יום 7 (שבת) – קורדובה

התחלנו את היום בחציית הנהר הגדול דרך הגשר הרומי Puente Romano והלכנו דרך הסמטאות עד להריסות המקדש הרומי Templo Romano שם פגשנו את המדריך והקבוצה לסיור מודרך במרכז קורדובה Cordoba. התמזל מזלנו והיה לנו מדריך בשם אנחל יליד העיר, מקסים, אנרגטי וידען עם אנגלית מעולה. גם פה הסיור היה חינמי והוזמן דרך Guru Walks. בסיור גם פגשנו את הישראלים היחידים שנתקלנו בהם בכל הטיול בדרום ספרד, זוג ישראלי מפלורידה שגרים כבר עשרות שנים בארה"ב, כולל תקופה בעמק הסיליקון. הסיור היה מרתק, וכלל הרבה היסטוריה, כולל היסטוריה יהודית (מי אמר רמב"ם ולא קיבל?) וביקור בבית הכנסת העתיק (שכבר לא פעיל, אין בקורדובה קהילה יהודית משמעותית). היה מוצלח מאד! העיר העתיקה של קורדובה יפיפיה, ובכל פינה וסמטה יש משהו לראות.

למדנו גם כל מיני אנקדוטות מעניינות. למשל, שבקורדובה החתולים הם חיות מוגנות והעיריה מטפלת בהם כדי שיצודו עכברים ויונים שנחשבים למפגע. או שסמל "ספרד" בעברית שרואים בכל מיני מקומות הוא בעצם מפה, כשהאותיות 'ספר' מייצוגות את ספרד, והאות ד' את פורטוגל. או שבקורדובה נמצא השעון היחיד שמנגן פלמקנו בכל שעה, ובליל השנה החדשה התושבים אוכלים 12 ענבים לצלילי השעון בשביל מזל טוב בכל חודשי השנה החדשה.

אחרי הסיור עצרנו לארוחת צהרים במסעדה בפאטיו של מלון בשם המקורי Los Patios, ונכנסנו לביקור באחד מהאתרים המפורסמים ביותר בספרד – המסגד-קתדרלה Mezquita-Catedral de Cordoba מבנה עוצר נשימה שהתחיל את חייו כמסגד וסיים אותם כקתדרלה, ומספר את הסיפור של אנדלוסיה. זה לא ביקור ארוך, וממש יפה. ניסינו לדגום את מוזיאון מלחמות השוורים Museo Taurino Municipal de Córdoba שלפי גוגל היה פתוח, אבל בפועל היה סגור, אז המשכנו להסתובב בעיר העתיקה ובמרכז הקצת יותר חדש, וקנינו קצת מזכרות.

חזרנו לדירה למנוחה, וכשהתקרר טיפה חזרנו לעיר העתיקה לארוחת ערב במסעדה איטלקית בשם Ginos והמשך שיטוט ברחובות היפים. ספירת הצעדים היומית: 19,448.

נפלו על רצפה העריכה: ביקור במוזיאון לוחמי השוורים / אצטדיון מלחמות השוורים (לא בטוחה שאפשר שלא באירוע), המוזיאון הארכיאולוגי של קורדובה Museo Arqueológico de Córdoba, סיור טעימות שמן זית

סיור מודרך Free Walking Tour Cordoba: a complete walk through the history of the city
https://www.guruwalk.com/walks/39728-free-walking-tour-cordoba-a-complete-walk-through-the-history-of-the-city
עלות: חינם, אנחנו נתנו טיפ של 70 אירו ל-4 אנשים

בית הכנסת העתיק Córdoba Synagogue
https://www.juntadeandalucia.es/cultura/enclaves/enclave-monumental-sinagoga-de-cordoba
עלות: חינם

המסגד-קתדרלה Mezquita-Catedral de Cordoba
https://mezquita-catedraldecordoba.es/en/
עלות: 13 אירו למבוגר, 10 לסטודנט

מסעדת טפאס Las Tapas de Casa Pepe
https://restaurantecasapepedelajuderia.com/

מסעדת תיירים במלון הפאטיו Los Patios
http://lospatios.net/en/

מסעדה איטלקית Ginos
https://www.ginos.es/restaurante-italiano/cordoba/angel-saavedra-1

יום 8 (ראשון) – מקורדובה למדריד

בבוקר עזבנו את הדירה, חילצנו את הרכב מהחניה הצפופה, עצרנו במאפייה לארוחת בוקר, והתחלנו את הדרך הארוכה של כ-4 שעות (נטו, בתיאוריה) למדריד. ועל כך, בפוסט הבא.

אנדלוסיה פשוט נהדרת. יש בה היסטוריה, עתיקות, אוכל, תרבות, ים, שמש, ואנשים נחמדים. הביקר היה קצר מדי, והספקנו רק לטעום בקטנה ממה שיש לאיזור להציע. בחלק מהמקומות רק נגענו, על המון ויתרנו, אבל מה שראינו ועשינו היה נהדר.