רודטריפ איטלקי: חלק א' – מרנלו, פירנצה, סיינה, טיבולי

עם בנות שגדלו וכבר לא גרות בבית, צריך לנצל עד תום את האפשרויות לטייל ביחד. טוסקנה תמיד היתה במגירת החלומות, והקיץ הזה החלטנו לטעום טעימה קטנה ממה שיש לה להציע. אפשר לבלות באיזור הרבה יותר זמן, אבל רצינו לשלב את טוסקנה וחופי אמלפי בביקור של 10 ימים, אז נאלצנו להתמקד.

כשתכננו לטוס לאיטליה אמרנו לעצמנו, ספטמבר, בטח כבר לא יהיה כזה חם וצפוף. והיה ממש חם וצפוף. וזה היה לנו קשה. לא יודעת אם זה הגיל, או העובדה שאנחנו גרים בצפון קליפורניה איפה שימים חמים הם יחסית נדירים, בערב תמיד קריר, והלחות לא גבוהה, אבל החום הרג אותנו. עוד הפתיע אותנו שגם כשיש מזגן, הוא לא כל כך קר. וגם היה מאד עמוס, בפירנצה, בסיינה, בחוף אמלפי – המוני אנשים. בגלל שספטמבר יש יותר תיירים מבוגרים וזוגות צעירים ופחות משפחות, אבל עדיין עמוס נורא, תכלס קצת בצדק, כי מדובר במקומות יפיפיים ומרתקים. אחד הדברים שהצילו אותי, תודות לחברה שהמליצה, היה מאוורר קטן נייד נטען. בנאלי אבל עובד ועזר ממש. 

אנחנו רגילים מארה״ב להתנהל בלי מזומן בכלל, אבל באיטליה המצב שונה. השתמשנו לא מעט במזומן ואני ממליצה להביא אתכם מראש, ובשטרות קטנים. בין השאר (ככה מהזיכרון) השתמשנו במזומן כטיפ לסיור החינמי בפירנצה ולצוות הסירה בקפרי, כרטיסים למערת האזמרגד, דמי עגינה בקפרי, שוק מוצרי העור בפירנצה, לשלם על שמן לרכב שנתקע, בגלידריות, אוטוסטרדות ובתי שימוש ציבוריים. 

האוכל פנומנלי. בין אם במסעדת מדריך מישלן או בפוד קורט בקניון, האוכל ליגה. אכלנו כמויות בלתי הגיוניות של פסטה, פיצה וגלידה וגם קצת בשר. והכל היה משובח. רכיבים טריים, בצק שנעשה במקצוענות של מאות שנים של נסיון, גאווה ואהבה לאוכל הם שילוב מנצח. הרבה מסעדות פתוחות לצהרים בערך בשעות 12:00-14:00 ואז נפתחות שוב לארוחת ערב ב19:00, אז חשוב לבדוק ולתכנן.

גוגל טרנסלייט איז יור פרנד. יש יוצאים מהכלל כמובן, אבל בגדול, האיטלקים לא חזקים באנגלית. הם חמודים ומשתדלים אבל האפליקציה עזרה לנו מאד. בהרבה מסעדות, גם ביעדים תיירותיים מובהקים, אין תפריט באנגלית אז שימוש באופציית המצלמה היה מצויין. החדשות הטובות הן שהם אוהבים מאד ווצאפ. 

תקציר הטיול:
חלק א' (בפוסט הזה)

• יום 1 – טיסה לפירנצה עם סוויס דרך ציריך, לינה במלון ליד השדה 
• יום 2 – ביקור במוזיאון פרארי במרנלו, חדר בריחה בפירנצה, לינה פירנצה
• יום 3 – פירנצה: סיור מודרך בעיר, שוק מוצרי עור, כנסיית כרוצ׳ה, חלון יין, לינה פירנצה 
• יום 4 – פירנצה: מוזיאון אופיצי, ארמון פיטי וגני בובולי, הגלריה של האקדמיה, לינה פירנצה
• יום 5 – סיינה: סיור ׳חפש את המטמון׳ עצמאי, הדואומו של סיינה, לינה כחצי שעה מחוץ לסיינה 
• יום 6 – נסיעה מאיזור סיינה לאיזור סורנטו עם עצירה בטיבולי, לינה ויקו אקוונסה 

חלק ב' (בפוסט הבא)

• יום 6 – נסיעה מאיזור סיינה לאיזור סורנטו עם עצירה בטיבולי, לינה ויקו אקוונסה 
• יום 7 – תקלה ברכב ששיבשה לנו את התוכניות, סיבוב קצר בסורנטו, חווית פיצה בחווה מקומית, לינה ויקו אקוונסה 
• יום 8 – בתיאוריה – חוף אמלפי, בפועל רק פוזיטנו ומערת האזמרגד. באלפי וראוולו לא היתה חניה. לינה ויקו אקוונסה
• יום 9 – שייט לקפרי, לינה ויקו אקוונסה 
• יום 10 – פומפיי, יקב, הרקלניום, לינה נאפולי
• יום 11 – טיסה הביתה 

יום 1 (שבת) – הגעה 

טסנו עם סוויס מסאן פרנסיסקו דרך ציריך לפירנצה. לקחנו את הכרטיס הכי זול שלא כולל מזוודה וטסנו כל אחד עם טרולי, קצת הופתענו כשמדדו ושקלו את מזוודות הטרולי ושלחו אותן בבטן המטוס עד היעד הסופי (אבל בלי לבקש תשלום). האוכל בסוויס אגב ממש טוב וסך הכל היתה חוויה חיובית. בציריך עברנו את ביקורת הדרכונים לכניסה לאירופה. זה שדה ממש נחמד לקונקשן, קטן, מצוחצח, נעים. 

כשהגענו לפירנצה הבנו שהגענו למקום אחר כבר. השדה מיושן, צפוף, רועש. אספנו את המזוודות (ממליצה לשים עליהן טאג אלקטרוני, זה יפחית חרדות בצורה משמעותית), לקחנו שאטל לתחנת השכרת הרכב ואספנו את האופל קורסה שהזמנו ביורופקאר. שלחו אותנו למיקום G13 במגרש החניה אבל במיקום הזה לא היה האוטו שלנו, האוטו שלנו חנה על מדרכה סמוכה מול עמוד. הצלחנו להכניס 4 טרולי ו4 תיקים לבגאז׳ של הקורסה (איה הינדסה) ויצאנו לדרך אחרי תמרון בין העמוד לרכב שחנה לידו. 

בגדול, נהיגה באיטליה זה אתגר. שכרנו רכב קטן עם גיר ידני כדי שיהיה יותר קל ברחובות הצרים (וזה לא מיתוס, הרחובות באמת צרים). האוטוסטרדות מצויינות ובתשלום, אבל ברגע שיורדים מהן מתחיל הכאוס. הכבישים צרים, בחלקם משובשים, אנשים חונים בכל מקום, ובהרבה מקומות יש בערך שני סנטימטר בין מכוניות שנוסעות בנתיבים מנוגדים. זה דורש ריכוז גבוה, ערנות מוחלטת וקצת אומץ. שמנו לב שחלק גדול מהרכבים עם דפיקות בפח, לא מפתיע.

המלון שלנו ללילה הראשון היה כרבע שעה מהשדה, ליד קניון גדול ונחמד. עשינו צ׳ק אין והלכנו ברגל לקניון לארוחת ערב וסיבוב חנויות קצר. הפיצה, הפסטה והגלידה בקניון היו יותר טובים ממה שאפשר לדמיין. ברוכים הבאים לאיטליה.

מלון ליד שדה התעופה בפירנצה ibis Firenze Prato Est

מלון רשת סטנדרטי. לקחנו שני חדרים זוגיים. יש חניה קלה ונוחה (בחינם) בחוץ, וארוחת בוקר כלולה במחיר.
https://all.accor.com/hotel/3305/index.en.shtml

קניון עם חנויות רשת, סופר ואחלה אוכל I Gigli
https://www.igigli.it

יום 2 (ראשון) – פרארי

אנחנו חובבים של מירוצי פורמולה אחת כבר כמה שנים, ואיה חובבת ספציפית של פרארי. כשאמרתי איטליה, היא אמרה סבבה,  פרארי. אז ביום הראשון לטיול עשינו סטייה ממה שהגיוני ונורמלי, ונסענו למרנלו Maranello לביקור במוזיאון פרארי Museo Ferrari. 

הנסיעה מפירנצה לקחה כשעה וחצי, ובהם פיצחנו איך נוסעים בכבישי האגרה. בעלייה לכביש אגרה צריך להכנס לנתיב שיש בו מכונת כרטיסים ולקחת כרטיס. ביציאה מכביש האגרה צריך לבחור נתיב שיש בו אפשרות לשלם גם באשראי. מכניסים את הכרטיס שקיבלנו בכניסה למכונה והיא מחשבת כמה לשלם. די פשוט האמת. 

ביום ראשון הראשון של החודש יש סיורים מודרכים (חינם ברכישת כרטיס כניסה למוזיאון) אז הזמנו מקום והצטרפנו לסיור. יש מגוון של אטרקציות, סיורים, נהיגה בסימולטור ועוד, אבל אנחנו הסתפקנו בסיור הבסיסי. המדריכה היתה קצת הזויה, וציחקקה בהתלהבות מעצמה, אבל למדנו כמה דברים חדשים. המוזיאון לא גדול אבל מענין למדי והמכוניות יפות בטירוף. העיירה כולה מלאה במוטיבים של פרארי, חנויות, ואפילו אפשרת לנהיגה ברכבי הספורט היוקרתיים. בעיירה הסמוכה, מודנה Modena, ישנו מוזיאון נוסף על חייו של אנזו פרארי, אבי המותג. 

סיימנו את הביקור במוזיאון והתחלנו את הנסיעה חזרה לפירנצה. עצרנו במסעדת דרכים של רשת AutoGrill לארוחת צהרים, ועד שלוש הגענו למלון בפירנצה. עשינו מנוחה של כשעתיים במלון בהן צפינו במירוץ פורמולה אחד באייפד (השידור בטלוויזיה היה לא איכותי ובאיטלקית), ושמחנו מאד כשהנהג של פרארי שארל לקלרק ניצח במירוץ. 

אחרי התאוששות יצאנו לסיבוב רגלי ראשון בפירנצה Firenze, חדר בריחה וארוחת ערב. העיר העתיקה לא גדולה וקל לחצות אותה ברגל. המלון שלנו היה בדרום מערב העיר וחדר הבריחה בצפון מזרח העיר, ולקח לנו כ45 דקות של הליכה איטית. עצרנו להפסקה מתוקה וקרירה בגלידריה עם המון טעמים. לא רשמתי את השם של המקום, אבל באמת שקשה ליפול. בהמשך הדרך נתקלנו בפרצוף מוכר לכל מי שאי פעם ביקר בחב״ד, ובהמשך מסעדות כשרות ובית כנסת מהיפים שיצא לי לראות, היה מאוחר מדי להיכנס אבל המבנה ממש לא אופייני לבית כנסת. מסקרן! חדר הבריחה Game Over – Space Wars היה בתמה של חללית, יחסית טכנולוגי, ונחמד למדי. סיימנו אותו ב43 דקות. 

המשכנו בכיוון חזרה למלון דרך מרכז העיר, עצרנו לארוחת ערב במסעדה נחמדה עם מזגן בשם Albizi Bistrot וחזרנו להתמוטט לשינה. 

מוזיאון פרארי Museo Ferrari
https://www.ferrari.com/it-IT/museums
עלות: 27 אירו למבוגר למוזיאון אחד, 38 אירו לשני המוזיאונים

חדר בריחה Game Over – Space Wars
https://firenze.escapegameover.it/
עלות: 22.5 אירו לאדם בקבוצה של 4 אנשים

בית הכנסת La Sinagoga di Firenze
https://www.firenzebraica.it/synagogue-of-florence/?lang=en
עלות: 9 אירו למבוגר

מלון בפירנצה Dedo Boutique Hotel

מלון ממש חמוד שמתפרש על שתי קומות (3-4) בבניין בקצה העיר העתיקה ליד הנהר. המלון חדש או מחודש, ומאד נעים ונקי. לקחנו חדר לארבעה שכלל מיטה זוגית ושתי מיטות יחיד, מה שהיה מאד מוצלח, והתגלה כסידור הסטנדרטי בחדר לארבעה בכל המלונות שהיינו בהם. המלון לא נגיש ויש בו הרבה מדרגות אז לא ממליצה למי שמתקשה עם מדרגות. מחיר החדר כולל ארוחת בוקר, ואת הרכב לקחו לנו מהמלון לחניון ציבורי והחזירו לנו כשעזבנו. 
https://www.dedohotel.it/ita/hotel

אם לא היינו מתכננים לנסוע למרנלו לבקר במוזיאון פרארי, אפשר היה לוותר על הרכב לימים הראשונים של הטיול ולשכור אותו רק בעזיבה של פירנצה. בעיר עצמה אין צורך ברכב. אפשר ללכת ברגל, ויש גם אוטובוסים ומוניות. 

יום 3 (שני) – פירנצה 

אנחנו (כלומר אני) אוהבים סיורים מודרכים כדי לקבל תמונה כללית מהירה ומתומצתת על העיר בה אנחנו מבקרים, והכי אנחנו אוהבים סיורים חינמיים שמשלמים לפי בחירה. בדרך כל המדריכים של סיורי החינם יוצאים מגדרם להיות מעניינים, כי פרנסתם תלויה באיכות הסיור. לקחנו סיור כללי של מרכז פירנצה The Best of Florence art and history with official guides דרך GuruWalk. הסיור היה נחמד אבל לא וואו. ההליכה היתה יחסית קצרה וראינו רק מעט אתרים, המדריך התמקד בעיקר בארכיטקטורה, והבדיחות שלו לא היו משהו. בעיר כמו פירנצה שהיא חגיגה מטורפת של היסטוריה, אמנות וארכיטקטורה, ציפיתי לקצת יותר. 

הסיור לקח אותנו מכיכר סאן לורנצו Piazza San Lorenzo דרך הכיכר המרכזית עם הקתדרלה המפוארת Piazza del Duomo המדריך אגב אמר שהכניסה לא שווה את התורים המאד ארוכים. התעכבנו קצת יותר מדי על הדלתות היפיפיות המתארות סיפורים מהברית הישנה והחדשה Porta del Paradiso. משם המשכנו לכיכר Piazza della Signoria שבה אפשר לראות רפליקה של פסל דוד המפורסם של מיכלאנג'לו, מזרקה ענקית עם פסל של נפטון אל הים בדמותו של קוסימו מדיצ'י, ועוד מספר רב של פסלים מפורסמים יותר ופחות. הסיור הסתיים בפתחו של מוזיאון אופיצי (אליו נגיע מחר).

דבר אחד שקצת המם אותנו למרות שהזהירו אותנו, זה כמה חם ולח. למרות שכבר ספטמבר, עדיין נורא חם, ומזיעים, וגם בתוך מסעדות או חנויות, או שאין מזגן או שיש איזה משהו עלוב שמקרר בקושי. המנהג האירופי שלא להגיש מים במסעדות ממשיך להיות תמוה, במיוחד שכל כך חם. ועדיין לוקחים כמה אירו לבנאדם ״מס ישיבה״ במסעדה. מה שכן מאד נחמד אלו ברזיות מים ציבוריות עם מי שתיה (לא קרים, בוא לא נגזים) שאפשר למלא בהן בקבוקים בחינם. 

מסתבר שפירנצה ידועה במוצרי עור – מעילים, תיקים, ארנקים וכדומה. אחרי סיום הסיור הלכנו מרחק קצר לשוק דברי עור Mercato del Porcellino. המוצרים די חוזרים על עצמם בין הדוכנים, ויש ריח של מוצרי עור באוויר. קשה לי לחוות דיעה על האותנטיות או האיכות, אבל איה קנתה תיק קטן לעצמה וארנק לחבר. אפשר בהחלט להתמקח, במיוחד אם משלמים במזומן. בכניסה לשוק יש מזרקה עם פסל ברונזה של חזיר בר Fontana del Porcellino שאנשים מלטפים בהתלהבות, כי לפי המסורת מי שילטף אותו ישוב לפירנצה בשנית.

לארוחת צהרים נכנסנו למסעדה ליד השוק בשם Mammamia, בעיקר כי היו בה מקומות ישיבה בפנים עם מזגן כלשהו. אגב, סלט מוגש בלי רוטב, והסועד אמור לתבל לעצמו בשמן זית, חומץ בלסמי, מלח ופלפל.

חזרנו למלון למנוחה קצרצרה וללבוש בגדים קצת יותר צנועים כדי לבקר בכנסיה. באיטליה מקפידים על לבוש צנוע בכנסיות וקתדרלות (בגדול הם לא אוהבים לראות כתפיים וברכיים). למי שלא לבושה כראוי, יתנו כיסוי מאל-בד, ויש גם רוכלים שעוברים באיזור עם צעיפים למכירה. לא הבנתי עד הסוף אם הכלל תקף לגבי גברים, שכן ראינו גברים במכנסי ברמודה בכנסייה. הבזיליקה של סנטה קרוצ׳ה Santa Croce Basilica היא מקום קבורתם של ענקים איטלקיים מההיסטוריה של האנושות המודרנית. עשינו סיבוב לא ארוך בכנסיה, התרשמנו מהאמנות והפאר, ועצרנו כדי לתת כבוד לשתי דמויות היסטוריות – גלילאו ומיכלאנג׳לו. גלילאו, אחד מאבות המדע המודרני, לא זכה לפוקוס בביקור הזה, אבל אם אתם מתעניינים, יש מוזיאון המוקדש לפועלו ממש ליד האופיצי. לכנסיה יש גם חצר מקסימה שממש אהבנו.

בדרך לכנסייה, עצרנו לשם שינוי לאכול גלידה, הפעם בגלידריה בשם Grom. מדובר ברשת בעלת מספר סניפים, והגלידה משובחת ממש.

אחד הדברים החמודים שיש בפירנצה ולא פגשתי עדיין בשום מקום אחר, הם חלונות היין buchette del vino. הם הוקמו במאה ה-16 כדרך בטוחה לרכישת יין ישירות מבעלי הכרמים, וזכו לעדנה בתקופת המגפה הגדולה במאה ה-17. כ-150 מהם עדיין קיימים ברחבי העיר, וחלקם עדיין מתפקדים למכירת יין. ובכלל, בשעות הערב ראינו לא מעט בארים של יין, ואנשים יושבים או עומדים על המדרכה בחוץ עם כיס יין ומשוחחים. עצרנו בחלון יין שכזה לכוס חביבה של מוסקטו (הבנות) ויין אדום (נעם), תפסנו שולחן בחוץ ונהנינו מהיין והחוויה. מבקשים את היין מהמלצרית והוא מגיע דרך החלון. כוס עולה בין 8-10 אירו.  

לארוחת ערב, החלטנו במקום לשבת במסעדה, לאכול בשוק האוכל המפורסם של העיר – מרקטו סנטרל Mercato Centrale. בשעות הבוקר יש בקומה הראשונה שוק רגיל, בו לא יצא לנו לבקר, אבל שוק האוכל בקומה השנייה פתוח עד חצות. יש מגוון גדול של סוגי דוכני מזון. לקחנו פסטה ופיצה מרובעת שמתומחרת לפי משקל ובעלת בסיס עבה. לקינוח התפנקנו בקנולי וטירמיסו. והכל היה מאד טעים. הכניסה לשוק עובדת דרך שורה של דוכני מוצרי עור, למקרה שלא הספקתם עדיין. 

סיור מודרך חינמי The Best of Florence art and history with official guides
https://www.guruwalk.com/walks/39902-the-best-of-florence-art-and-history-with-official-guides
עלות: כרצונך; אנחנו נתנו כטיפ 25 אירו לאדם

הבזיליקה Santa Croce Basilica
https://www.santacroceopera.it/en
עלות: 8 אירו למבוגר

שוק מוצרי עור Mercato del Porcellino
https://www.mercatodelporcellino.it

חלונות היין buchette del vino
https://buchettedelvino.org/home%2520eng

חלון יין במסעדה Osteria San Fiorenzo
https://www.osteriasanfiorenzo.it//en/home.html

שוק האוכל Mercato Centrale
https://www.mercatocentrale.com/florence

יום 4 (שלישי) – פירנצה 

את היום הזה הקדשנו לשני המוזיאונים הכי איקוניים בפירנצה – האופיצי והאקדמיה. לשני אלו תורים ארוכים, ומאד מומלץ להזמין כרטיסים מראש דרך האתר הרשמי. את הכרטיסים מזמינים לתאריך ולשעה מסויימים, שנבדקים בכניסה. 

לגלריה אופיצי Galleria della Uffizi הזמנו כרטיסים לשעה מוקדמת בבוקר (8:45) בתקווה שיהיה פחות עמוס. הצחקתי אותי. המלון שלנו היה במרחק הליכה נעים עד למוזיאון לאורך נהר הארנו Arno. ערכנו לעצמנו סיור עצמאי במוזיאון, שברובו מוקדש לפסלים רומיים ואמנות נוצרית. זכיתי לראות את ההיילייטים שעבורם הגעתי למקום – אביב והולדת ונוס של בוטיצ׳לי. גלריית הפורטרטים העצמיים שנעה בזמן מהקלאסי למודרני היתה מעניינת, ואני גם אהבתי את חדר המפות. אבל באמת שלא ברור למה אין מזגן שאשכרה מקרר (מתנצלת על המוטיב החוזר).  

אחרי הביקור במוזיאון חצינו את הנהר דרך ״הגשר הישן״ שמלא בחנויות תכשיטים לאורכו. התחנה הבאה שלנו – ארמון פיטי Palazzo Pitti. כשקניתי כרטיסים לאופיצי היתה אופציה של כרטיס הנקרא פספרטו שכולל בנוסף לאופיצי את הארמון והגנים. קנינו בדרך גלידה טבעונית ב-Cortese Cafè וברד להצטנן בעגלת רחוב, וטיפסנו לארמון. בארמון ששימש את משפחת מדיצ׳י המפורסמת יש מספר מוזיאונים, אבל ההחלטה המשפחתית היתה ששבענו ממוזיאונים. החדרים המלכותיים שרציתי לראות היו בשיפוצים, אז הסתפקנו בתערוכה של אופנה לאורך השנים שהיתה מעניינת ממש, וביקור בקפלה. משם המשכנו לגני בובולי Giardino di Boboli שהיו לנו קצת מיותרים. כדי להגיע לגנים צריך לטפס במדרגות ואז לעלות עוד. היה חם נורא, שמש קופחת, וחלק ניכר מהדשא היה חום. בחלק המועט שהסתובבנו היה די בסיסי עם איזה פסל פה ושם. לא גנים עשירים בצמחים ועיצוב. די מהר חתכנו חזרה. אולי בהמשך יש איזה בשורה, אבל היה לנו חם מדי בכדי להמשיך. בחצר הארמון ראינו פסל עם לוח ועליו אותיות בעברית, שלא הבנו מה הן מייצגות. אולי מישהו יודע?

השכונה שמעבר לנהר – סנטו ספיריטו Santo Spirito – חמודה ממש, עם רחובות צרים ובתים עתיקים, גלריות, חנויות ומסעדות. מומלץ להסתובב בה. הלכנו לכיוון פיצריה בשם Gustapizza שהיה בה תור ארוך לכניסה, אבל בחרנו להיכנס למסעדה העממית שלידה Trattoria La Casalinga. התפריטים היו רק באיטלקית וגם המלצרים, אבל הסתדרנו מצויין. אחרי האוכל עצרנו בעוד חלון יין בשם Babae, הפעם לרוזה ואפרול שפריץ, וגם לגלידה מצויינת Gelateria La Carraia בהמלצת המדריך מהסיור. 

סחוטים ומזיעים חזרנו למלון למנוחת צהרים ארוכה. 

כיוון שצפיתי שנהיה עייפים מהג׳טלג וההליכה המרובה בחום, ונזדקק למנוחת צהרים, את הכרטיסים לאקדמיה הזמנתי לשעה שבע בערב. לגלריה של האקדמיה Galleria dell'Accademia הולכים בשביל לראות פסל אחד – דוד של מיכלאנג׳לו. ולמרות שראינו עותקים שלו במוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון, ובכיכר Signoria בפירנצה עצמה, לראות את המקור זו חוויה. הוא פשוט מרהיב ומכל זווית הוא נראה קצת אחרת. בגלריה יש גם דוגמאות של פסלים שנעצרו באמצע העבודה וזה פשוט מופלא לראות את השלבים בהפיכת בלוק שיש ענק לפסל. אל תפספסו. נכסנו גם לאולם עם הסברים על הכנת עותקים מגבס של פסלי שיש, וחדר קצת חבוי עם תערוכה של כלי נגינה עתיקים. אהבנו מאד. 

לארוחת ערב אכלנו סנדוייצ׳ים, אבל איזה סנדוויצ׳ים שווים הם היו! All’Antico Vinaio היא סנדוויצ׳יה מפורסמת ברמה עולמית, עד כדי שיש להם סניפים גם בניו יורק, לוס אנג'לס ולאס ווגאס. התוכנית המקורית היתה ללכת לסניף שנמצא ממש ליד האקדמיה, אבל הוא היה סגור בגלל תקלה בתנור אז הלכנו לסניף השני בעיר. המודל פשוט והשירות עצמי – מזמינים את הסנדוויץ' בדלפק וצופים בהכנתו, לוקחים אותו לקופה שם אפשר להוסיף גם שתיה, משלמים ויושבים בדלפק בחנות או על המדרכה בחוץ ונהנים מפוקצ׳ה קריספית מבחוץ ורכה מבפנים מלאה בכל טוב של נקניקים, גבינות ורטבים לבחירתכם. תענוג. 

חזרנו למלון ללילה שלישי ואחרון בפירנצה, ובדרך נתקלנו באחת הכיכרות בזמר אופרה מהמם ששר ממש יפה. מהחוויות הקטנות שהן הכי איטליה. 

גלריה אופיצי Galleria della Uffizi
https://www.uffizi.it/en/the-uffizi
עלות: 25 אירו לאופיצי בלבד; 38 אירו לכרטיס משולב אופיצי – פיטי – בובולי

ארמון פיטי Palazzo Pitti
https://www.uffizi.it/en/pitti-palace
עלות: 16 אירו לארמון בלבד; 22 אירו בשילוב עם גני בובולי

גני בובולי Giardino di Boboli
https://www.uffizi.it/en/boboli-garden
עלות: 10 אירו לגנים בלבד

הגלריה של האקדמיה Galleria dell'Accademia
https://www.galleriaaccademiafirenze.it/en
עלות: 16 אירו למבוגר

מסעדה Trattoria La Casalinga
https://trattorialacasalinga.it/en/home-eng

מסעדת סנדוויצ'ים בשירות עצמי All’Antico Vinaio
https://www.allanticovinaio.com

גלידריה La Carraia
https://www.gelaterialacarraia.it/en

יום 5 (רביעי) – סיינה 

נסיעה של כשעה הביאה אותנו לאחת הערים היפות שלי יצא לבקר בהן באיטליה – סיינה Siena. היא קטנה, משומרת, מטופחת, מלא ארמונות וכנסיות ונופים, ומרגישה לגמרי כמו שעיר מימי הביניים אמורה להרגיש. יש לה רק באג אחד – היא בנויה על הר, ומלא בעליות וירידות קשוחות. לי היה קשה, אבל אם אתם בכושר סביר ולא מתפרקים כמוני, מאמינה שיהיה לכם בסדר.

כמו כל עיר עתיקה באיטליה שמכבדת את עצמה, הכניסה עם רכב לעיר לא ממש אפשרית, כי העיר מוגדרת כ NTZ – No Traffic Zone (או ZTL באיטלקית). חנינו מחוץ לעיר בחניון ציבורי במיקום מצויין Parcheggio Santa Caterina, ולמה הוא מצויין? כי הוא נמצא מרחק הליכה קצר (בעליה) מהמדרגות הנעות שיעלו אתכם לעיר במינימום מאמץ. מומלץ לחנות בקומה העליונה של החניון, שנמצאת בגובה הרחוב. עלינו בסדרה ארוכה של מדרגות נעות, ואז עוד קצת עליה, כדי להגיע לנקודת ההתחלה של ההפתעה של היום.

במקום לקחת סיור עם מדריך, הפעם עשינו משהו אחר, ערכנו לעצמנו סיור עצמאי בסגנון 'חפש את המטמון' עם מצלמת פולארויד. איך זה עובד? הגענו לחנות Peace&Road ממש מאחורי הדואומו של סיינה וקיבלנו ערכה שכוללת מפה, מצלמת פולרואיד, וספר עם הנחיות שבו גם אפשר להדביק את תמונות הפולרואיד שצילמנו. בעזרת הספר והמפה איתרנו את נקודות העניין, קראנו עליהן, צילמנו אותן והדבקנו בספר. התוצאה, טיול בעיר, מידע על נקודות העניין, ומזכרת חמודה ממש. מסתבר שהבנות יודעות לנווט עם מפת נייר, וכמשפחה שאוהבת משחקים זה התאים לנו בול, חוויה כיפית לאללה. על שתי הנקודות הכי קיצוניות במפה דילגנו, כי היתה לנו נקודת עניין משלנו שהוספנו לסיור.

אנחנו לא פודיז גדולים, ובדרך כלל אוהבים אוכל לא מתוחכם, ולכן מסעדות מישלן לא ברפרטואר שלנו כמשפחה. אבל בסיינה יש מסעדה מומלצת מישלן La Taverna di San Giuseppe (לא מסעדת כוכבים) שמגישה אוכל איטלקי אותנטי, לא מתוחכם מדי, ומאד מאד טעים. היא גם מאד יפה, וממוקמת בתוך מעין מערה (וכמובן שהדרך אליה, בעליה). חשוב להזמין מקום, אנחנו התקשרנו באותו הבוקר והצלחנו לקבל שולחן. סטינו ממסלול הסיור להפסקת צהרים, ואחרי שאכלנו המשכנו לנקודות נוספות.

הנקודות האחרונות בסיור הביאו אותנו בחזרה לאיזור הקתדרלה הראשית של סיינה Cattedrale di Santa Maria Assunta הידועה גם בשם Duomo di Siena, וזו חד משמעית אחת הקתדרלות היפות שיצא לי לבקר בהן. היא פשוט עוצרת נשימה. מעבר לפסלים, אמנות, ויטראז'ים, אורגן ושאר הדברים שמצופה למצוא בקתדרלה גותית, בדואומו של סיינה יש רצפה מיוחדת שנחשפת לקהל לתקופות קצרות בלבד. הרצפה שכוללת ציורים שעוצבו משיש בצבעים שונים פשוט מרהיבה, ויש בה מוטיבים דתייים והיסטוריים. מעבר לקתדרלה עצמה ביקרנו גם בספרייה שכוללת ספרי שירה ענקיים ותקרה יפיפיה, נכנסנו למוזיאון שממנו אפשר להגיע בטיפוס במדרגות לוליינות לפנורמה שמביטה על העיר מלמעלה, וגם ערכנו ביקור קצרצר בקריפטה התת קרקעית. פשוט וואו.

מעבר לסיור שלנו לא הסתובבנו יותר מדי ברחובות כיוון שהיה מאד עמוס וחם, המוני אנשים, אז אחרי שסיימנו את הסיור ואת הביקור בדואומו, החזרנו את המצלמה, ירדנו בחזרה לאוטו במדרגות הנעות, והתחלנו את דרכנו למלון שלנו להיום, באיזור Rapolano Terme, כחצי שעה נסיעה מסיינה.

איך שהתחלנו לנסוע התחיל גשם שוטף והודנו על מזלנו הטוב שזה לא התחיל כשהיינו בעיר. התכתבתי ארוכות בווצאפ עם בעלי המלון, בעצם בד אנד ברקפסט, כדי להבין איך להגיע. הB&B נמצא בכפר קטן וציורי בשם Serre di Rapolano, שבו צריך להחנות את הרכב בפאתי הכפר ולעלות (כן, שוב לעלות) ברגל אל היעד. בלי צילומי הווידאו של הדרך אני חושבת שהיינו עדיין מחפשים אותו עד היום. כמו שאפשר לנחש מהשם, איזור Rapolano Terme משופע במרחצאות חמים, והתוכנית המקורית היתה להתפנק בספא עם בריכות פתוחות חמות, אבל גשם, וברקים, מה שהופך את הסיפור ללא בטיחותי אז ויתרנו. אכלנו ארוחת ערב מצויינת במסעדה Trattoria Trento שהמליצה לנו עליה בעלת הB&B והלכנו לישון בתקווה שנשרוד את הלילה…

מלון בד אנד ברקפסט כפרי Antico Granaione B&B
הדעות חלוקות. מדובר באסם עתיק מימי הביניים שהוסב למלון, ונראה שהושקעה פה מחשבה ואהבה. יש למבנה הרבה צ'ארם, ואני בטוחה שהרבה אנשים ימצאו את המקום רומנטי ומיוחד, אבל עבורנו זה היה קצת הארד קור. הכל היה לנו טיפה מוזר, היו קצת חרקים בחדר, והגשם על התקרה הלא מבודדת הרעיש כל הלילה. בעלי המקום היו נחמדים מאד.
https://www.anticogranaione.com/en

סיור בסיינה עם מצלמת פולרואיד (הזמנתי דרך Viator)
https://www.peaceandroad.com/en/2019/04/18/new-experience-siena/
https://www.viator.com/tours/Siena/PolaTour-Top10-Siena/d944-131620P2

הקתדרלה של סיינה Duomo di Seina
https://operaduomo.siena.it/en/the-cathedral
עלות לכרטיס משולב: 16 אירו למבוגר כשהרצפה חשופה, 14 אירו כשהיא מכוסה

מסעדה מומלצת מישלן La Taverna di San Giuseppe
https://www.tavernasangiuseppe.it

בריכות חמות וספא Terme San Giovanni
https://www.termesangiovanni.it/en

יום 6 (חמישי) – מסיינה לסורנטו דרך טיבולי

כדי להגיע מטוסקנה לחצי השני של הטיול באיזור סורנטו ידענו שיש לנו יום נהיגה ארוך של כ-5 שעות. על מנת לשבור את הנסיעה עשינו עצירה חמודה בטיבולי Tivoli שפחות או יותר בחצי הדרך. יצאנו מהמלון בפאתי סיינה ונסענו כשעתיים עד טיבולי. בטיבולי, שהיתה יעד נופש קיסרי, בדרך כלל מבקרים כטיול יום מרומא. ויש בה שני יעדים ידועים במיוחד – וילה ד'אסטה ווילה אדריאנה. 

אנחנו בחרנו לבקר בוילה ד'אסטה Villa d'Este בזכות קרבתה למרכז העיר, כדי שנוכל לאכול צהרים באותה עצירה. חנינו בחניון פנורמה עם נוף מטריף Parcheggio Della Panoramica והלכנו כמה דקות לוילה. עשינו סיבוב קצר בוילה, שנחמדה עם המון ציורי קיר, כשבכל חדר מוטיב שונה. יש גם כמה חלונות ברצפה שאפשר לראות דרכם פסיפסים עתיקים, אבל גולת הכותרת לדעתי הוא הגן של הוילה. כל מה שביאס בגני בובולי, היה מהמם בוילה ד'אסטה. הכל ירוק, מטופח, המון מזרקות מיוחדות, נופים יפים, ואורגן שמנגן בזמנים קצובים (יש שלט בכניסה שמציין את השעות) מוסיקה בעזרת כוח המים (ופועל ככה מ-1575!). כמובן שגם פה, ירידות ועליות בשפע, אבל הגן מרהיב ושווה ביקור. הוילה מוכרת כאתר מורשת עולמי של אונסק"ו, ובצדק. אפשר לבלות בטיבולי יום שלם, מקווה שעוד יצא לנו בעתיד.

לצהרים הלכנו למסעדה בשם La Fornarina במרכז העיר, שהיה די נטוש ושקט, בטח לעומת העומס שהיה יום קודם בסיינה. מיקה שיחזרה את המנה ששבתה את ליבה בפעם הקודמת שביקרנו עם הילדות באיטליה לפני 10+ שנים – פיצה עם נקניקיות וצ׳יפס. מוזר אבל טעים. מסעדה טעימה ומוצלחת. ואפילו הדליקו בשבילנו אקסטרה מזגן. 

וילה עתיקה עם גן נפלא Villa d'Este
https://villae.cultura.gov.it/en/the-locations/villa-deste
עלות: 15 אירו לאדם

מסעדה בטיבולי La Fornarina
https://www.pizzerialafornarina.it/

מטיבולי המשכנו בנסיעה לכיוון סורנטו, לעיירה ויקו אקוונסה Vico Equense לחציו השני של הטיול. ועל זה, בפוסט הבא.

(C) כל הזכויות שמורות לשירלי צפלוביץ