יש שני דברים שאנחנו ממש אוהבים בחורף – אורות חג מולד (אני) וסקי (כל מי שבמשפחה שהוא לא אני), אז לחופש החורף האחרונה החלטנו לשלב ביקור בעיר ניו יורק המקושטת עם חופשת סקי קצרה בורמונט, באתר אוקמו Okemo.
האמת שגם אני אוהבת חופשות סקי למרות שרמת הגלישה שלי בסיסית בקושי. יש משהו בשלג, בנופים, במרחבים, בעיירות הקטנות, באוויר הצח, ובאנשים שמשום מה תמיד נראים חיוביים ומאושרים, שמדבק באושר. והשוקו תמיד יותר טעים כששלג מסביב.
אתר סקי Okemo
אז למה אוקמו? כמה סיבות. חיפשנו אתר שיהיה במרחק נהיגה סביר מניו יורק (ארבע שעות), שיהיה סיכוי טוב למספיק שלג בדצמבר, ושיהיה מספיק גדול ומגוון לכמה ימי גלישה. אבל הבונוס העיקרי של אוקמו הוא שהאתר שייך לרשת Epic מה שאומר שסקי פס עונתי או רב-ימים תקף גם במספר אתרים ״ליד הבית״ באיזור אגם טאהו – הבנלי, קירקווד ונורת׳סטאר.
בעת הביקור שלנו באמצע דצמבר, באמצע מגפה עולמית, האתר היה פתוח חלקית, בערך חצי מהמעליות ושליש מהמסלולים. לא היה ברור לי אם זה בגלל מחסור בשלג או בגלל מחסור בכוח אדם. גם איזור הכיף-שאינו-סקי של האתר – Jackson Gore – עם רכבת הרים אלפינית, אבובי שלג, והחלקה על הקרח היה סגור לצערנו. אבל היו מספיק מסלולים פתוחים בשביל שנהנה מ-3 ימי גלישה. קשה לי אישית להעריך עד כמה האתר נותן מענה לגולשים מקצוענים אבל למשפחה ברמה מתחילה עד בינונית פלוס, אני יכולה להגיד שהוא ממש אחלה. יש כמובן גם הדרכות קבוצתיות ואישיות, לסקי וסנובורד, וכל המדריכים שקישקשנו איתם בקפיטריה היו מקסימים.
את הציוד הבסיסי (חליפות סקי, ביגוד תרמי, גרבי סקי, כפפות, גוגלס וקסדות) הבאנו איתנו מהבית ובאתר שכרנו מגלשיים ומגפיים. השירות היה מהיר וידידותי, והציוד היה סבבה. לא היתה אופציה לאחסון בלילה אז לקחנו איתנו למלון כל ערב, אבל הם כן שמרו לנו על נעלי ההליכה במשך היום (כל יום) כך שיכולנו להגיע עד האתר בנעליים נוחות ולהחליף למגפי הסקי ממש לפני הגלישה.
אתר הסקי Okemo, Vermont
https://www.okemo.com/
אוכל
האוכל באתר אמריקאי בסיסי, ושוב אנחנו נזכרים בערגה באוכל באתרי הסקי באוסטריה. המרק היה מוצלח למדי (ולא מטוגן, שזה בונוס). משהו נחמד שפגשנו בפעם הראשונה והבנו שפופולרי באתרי הסקי במזרח ארה״ב – צריף הוופל – כשמו כן הוא – צריף שמוכרים בו רק וופל מתוק שנמצא באמצע מסלול גלישה. הריח הסוכרי נישא למרחקים ופשוט מחייב אותך לעצור. חמוד לאללה וסוגר פינה של אנרגיה באמצע היום.
את רוב הארוחות שלא על ההר אכלנו בדירה שבמלון, שהיתה מצויידת במטבח מלא. יש בעיירה Ludlow סופר אחד שנקרא Shaw ושם הצטיידנו בכל הנדרש. פעמיים לקחנו טייק אאוט: פיצה וסיני, ערב אחד הלכנו למסעדה נחמדה מאד עם הופעה חיה של זמר, ובבוקר החזרה עצרנו במאפיה מתוקה ממש. הרבה מהמסעדות בעיירה נסגרו או עובדות בימים ושעות מוגבלים אז תמיד לבדוק לפני שהולכים.
- פיצריה Goodman's American Pie
- מסעדה סינית Chef Mei Chinese Restaurant
- מסעדה עם זמר Neal's Restaurant
- מאפיה מתוקה Sweet Surrender Bakery
רכב
רכב שכרנו בניו יורק באלאמו דרך קוסטקו, בסניף במיד טאון שהיה מרחק הליכה מהמלון. הרכב שהוזמן וקיבלנו היה SUV קטן – שברולט אקווינוקס, אבל אחרי חצי סיבוב בכביש נעם שם לב שיש נורת אזהרה שלא נכבית, חזרנו לסוכנות שם החליפו לנו לרכב משודרג גדול יותר – פורד אקספלורר, וגם צ׳יפרו במיכל דלק מלא כפיצוי על אי הנוחות. חמודים. אם נוסעים לסקי מומלץ לשכור רכב בסגנון SUV כיוון שברכב משפחתי אין מקום למגלשיים.
טיפ: מה שלא היה באוטו ומזל שביקשתי ונתנו בלי בעיה – מגרד קרח מהשמשות. כדאי שיהיה לכם באוטו אם נוסעים לאיזור עם פוטנציאל לשלג. עוד טיפ שמיקה ראתה בטיקטוק – למלא שקית זיפלוק במים חמים ולהעביר על השמשה הקדמית מבפנים.
מלון
המלון היה שיחוק מאד מוצלח. כעשר דקות נסיעה מהאתר מצאתי לנו מלון שיש לו גם סוויטות שהן ממש דירה – חדר שינה עם מיטת קינג, סלון עם ספה נפתחת ואח על גז, מטבח מלא ומצויד בכל הכלים וגם מדיח, שולחן אוכל גדול ששימש לארוחות ומשחקי ״שם קוד״ ורמיקוב סוערים, וחדר אמבטיה נעים הכולל מכונה ומייבש כביסה. הוא לא מאד חדש או מודרני אבל cozy ומתאים לסביבה והאירוע.
עוד פיצ׳ר מעולה במלון – בריכה מקורה ומחוממת וג׳קוזי גדול ששימחו אותנו מאד בסוף כל יום גלישה. יש גם ספא ומסעדה שאליהם לא הגענו. והמחיר היה גם אטרקטיבי למדי.
מלון עם דירות The Pointe at Castle Hill
https://www.pointehotelatcastlehillvt.com/
מושלג אחרי יום של סקי
לא-סקי: ביקור במפעל גבינות בוטיק
תכלס, בורמונט המושלגת לא מצאנו הרבה מה לעשות מעבר לסקי. כמה אפשר להתרגש מיופיו של נוף מושלג? הרבה, אבל לא אינסוף. ביום האחרון לגלישה היה מאד קר עם רוחות חזקות, אז סיימנו את הגלישה מוקדם אחרי ארוחת צהרים, וחיפשנו משהו נחמד לעשות. לצערנו פעילויות הכיף-חורף של האתר (רכבת אליפינית, החלקה על הקרח, אבובים) לא פעלו, אבל בברושור שקיבלנו במלון הופיע מפעל בוטיק לגבינות שנראה שפתוח, אז שמנו פעמינו.
נסיעה לא ארוכה בנוף מושלג יפיפיה הביאה אותנו למפעל גבינות פלימות' Plymouth Cheese. מבנה צנוע ולא מושקע במיוחד עם הצצה לאיזור הכנת הגבינות לא בדיוק היה ערוך לקבלת מבקרים בחורף, אבל האנשים היו נחמדים מאד. מסתבר שמפעל הגבינות מאד ותיק (הוקם ב1890) והיה בבעלות אביו של נשיא ארה"ב מס' 30 – קלווין קוליג'. בשאר עונות השנה אפשר לטייל בין ובתוך הבתים ההיסטוריים שקשורים לנשיא, וללמוד על חייו ומפעלו. בחורף אפשר בעיקר לקנות גבינה, אז קנינו צ'דר וברי (ובדקנו בבית, טעים!).
מפעל גבינות בוטיק Plymouth Cheese
https://plymouthartisancheese.com/pages/about-plymouth-cheese
אז Okemo בוודאי לא האתר הכי גדול, הכי מפואר או הכי מושקע שפגשנו, אבל למי שרוצה לשלב עם ניו יורק, או יעדים אחרים בחוף הצפון מזרחי, הוא באמת חמוד וכיפי. והאנשים נחמדים. ורמונט גם עלתה לנו עכשיו על המפה לטיול סתוי, כי לפי כמויות העצים הקרחים, השלכת אמורה להיות מטריפה במיוחד.
(C) כל הזכויות שמורות לשירלי צפלוביץ
צפל-תור 