הקטע לאורך כביש 1 Pacific Highway בקליפורניה שבין מונטריי למורו ביי נחשב (בצדק) לאחד מכבישי הנוף היפים בארה״ב. אבל זה גם הופך את הכביש הצר והמתפתל לאורך מצוק שמשקיף לים לכביש רגיש למפולות אדמה וסלעים שקורות פעם בכמה שנים בגלל סופות גשמים חזקות. רק לאחרונה נפתח הכביש מחדש אחרי שהיה סגור כשלוש שנים, והחלטנו לנצל שבת אביבית שמשית כדי לנסוע לאורכו ממונטריי ועד לוס אנג׳לס, עם התמקדות באיזור שנקרא ביג סר Big Sur.
כהרגלנו, הורדנו לטלפון את האפליקציה של מדריך הטיולים GuideAlong שליווה אותנו בקטע שבין מונטריי לסאן לואיס אוביספו. יתרון ענק של האפליקציה הוא שהיא לא דורשת חיבור לרשת, שכן ברוב המקטע הזה אין קליטה. לאורך הנסיעה קיבלנו הסברים והמלצות לנקודות עצירה. בחלקן כבר ביקרנו, וחלקן חדשות עבורנו. כיוון שהיה לנו דייט עם חברים לארוחת ערב בלוס אנג׳לס, עצרנו רק במספר נקודות חדשות. מי שרוצה לטייל את הכביש באופן יסודי, יצטרך לדעתי שלושה ימים מלאים – יום באיזור מונטריי וכרמל, יום ממונטריי עד מורו ביי, ויום ממורו ביי עד ל״א. למי שחובב קמפינג, אני ממליצה לבדוק את הקמפינג בפארק המדינה ביג סר, בילינו בפארק מספר שעות והוא מקסים.
ביג סר Bug Sur
Big Sur California, Lodging, Camping Tourism Information
קחו בחשבון שבמקטע הזה הכביש ברובו צר, עם נתיב אחד בלבד בכל כיוון, כשמצד אחד הר ומהצד השני מצוק. והנוף עוצר נשימה. אל תתכננו לנסוע בו בחושך, גם מטעמי בטיחות (אין תאורה), וגם כי תפספסו את הנוף. נוח יותר לנסוע מצפון לדרום, כי אז הים ונקודות העצירה לתצפית נמצאים בצד של הנהיגה, אבל זה לא חובה. עוד קחו בחשבון שמדובר ביעד תיירותי ממדרגה ראשונה והוא עלול להיות עמוס. היו מספר נקודות שהחלטנו לוותר עליהן בגלל תורים ארוכים או חוסר בחניה. יש מקומות שאפשר לחנות על כביש וללכת קצת ברגל אם החניה באתר עצמו מלאה.
ועוד תזכורת, מזג האוויר לאורך החוף די אחיד לאורך כל השנה, ודי קריר. גם בקיץ צריך פליז בגלל הטמפרטורה הנמוכה יחסית והרוחות הקרות. אז תתלבשו בשכבות (אני תמיד בעד שלוש כך שתהיו מוכנים לכל טמפרטורה).
נקודות לאורך כביש 1 הנופי בסיפורי טיול קודמים, אפשר למצוא לפי התגית ״כביש 1״. אלו כוללים בין השאר את סנטה קרוז, כביש 17 מייל הנופי, פוינט לובוס, טירת הרסט ומורו ביי. כביש 1 מאד יפה גם צפונית לסאן פרנסיסקו, עם המלצה מיוחד לאיזור מנדוסינו.
אז איפה עצרנו לאורך הדרך?
גשר ביקסבי Bixby Bridge overlook – עצירה קצרה לתצפית וכמה תמונות של הגשר הכי מפורסם בקטע הזה של הכביש. העצירה בחניה קטנה לאורך הכביש, אבל מלא, פשוט תנסו לעצור בנקודה שלא מפריעה ותחכו שמישהו יצא. כיוון שזו תצפית קצרה, התחלופה מהירה.
פארק מדינה פייפר ביג סר Pfeifer Big Sur State Park – בהמלצת האפליקציה עשינו מסלול הליכה למפל Pfeiffer Falls Trail המסלול נוח להליכה ולא מאד קשה. הוא כולל קצת מדרגות ועליה מסוימת אבל לא תלול ולא מפחיד. רובו מוצל על ידי עצי רדווד גבוהים ויפים, ובסופו של המסלול יש מפל קטן וחמוד, לא איזה וואו, אבל הליכה נחמדה למי שרוצה לחלץ עצמות מהנהיגה. בפארק יש גם מסלולים עם הסברים על הטבע בפארק, מסלולי הליכה בכל מיני דרגות קושי, נחל רדוד וצלול שאפשר לרחוץ בו במספר מקומות, מסעדה (לא בדקנו) וקמפינג שנראה כיפי למי שאוהב. אפשר לבלות פה יום שלם בקלות.
Pfeiffer Big Sur State Park
עלות: $10 לרכב; כרטיס הכניסה תקף לכל פארקי המדינה שתרצו לבקר בהם באותו יום
מסעדת Nepenthe – בתוכנית שלנו היה לעצור במסעדה הכי מפורסמת על הדרך, שיושבת על צוק תלול ונהנית מנוף מטורף (ואומרים שגם אוכל טעים) אבל התור לחניה היה כל כך ארוך שהחלטנו לוותר. אז רק עצרנו על הכביש ליד המסעדה כדי להתרשם מהנוף שאנחנו מפסידים.
מסעדה, בית קפה וחנות במתחם Nepenthe
חוף Pfeiffer Beach – לאורך הכביש יש מספר חופים בהם אפשר לעצור ולהתרשם מהנוף. לפי המדריך הקולי יש גם אפשרות מסויימת למצוא אבני ירקן jade לאורך חלק מהחופים. קחו בחשבון שאלו לא חופי רחצה. המים קרים מאד כל השנה, ולעיתים קרובות יש באיזור זרמים חזקים ומסוכנים. אז לראותם בלבד. המדריך הקולי המליץ מאד לעצור בחוף פייפר אבל התור של המכוניות בכניסה הבהיר לנו שזה לא ריאלי לזמן הקצר שהיה לנו.
מפלי מקווי McWay Falls – עוד עצירה מהירה לתצפית בלבד כדי לצלם את אחר התמונות שהכי מזוהות עם ביג סר. המפל שנופל אל החוף למפרץ כחול יפה. אין גישה למפל אלא רק לנקודת התצפית.
קצת אחרי המפל עצרנו באיזור מותר כדי לתת למכוניות מהירות לעקוף אותנו (כולל פורשה כסופה שנראה שהנהג מאד נהנה מתוואי הכביש) ובזכות זה יצא לנו לראות זוג קונדור קליפורניה California Condor חגים באוויר מעלינו. הקונדור הוא עוף טורף כעור וענק, עם מוטת כנפיים של כשלושה מטרים, שכמעט הוכחד לחלוטין. בשנות ה-80 במאמץ נדיר תפסו את כל 27 העופות האחרונים שנשארו, והכניסו אותם לתוכנית רבייה ושחרור מאומצת. וזה השתלם. היום יש כ-600 מהם, כשחלקם מתגוררים בטבע באיזור ביג סר. סליחה על ה(חוסר)איכות של הצילום, זה צילום בהפתעה מהנייד.
לארוחת צהרים עצרנו בGorda Springs. האוכל בדיינר Whale Watcher Cafe היה סביר בהחלט, אבל במחיר מאד גבוה לתמורה. ככה זה כשיש מעט מאד תחרות. בהמשך עצרנו לרגע בנקודת מנוחה Ragged Point להתרשמות אחרונה מנופי המצוקים. גם פה יש מסעדה ומלון, ונראה יותר נחמד מגורדה ספרינגס.
עצירה סופית בהחלט עשינו בחוף פילי הים Piedras Blancas, אבל לא ראינו אקשן של פילי ים בוגרים בקרבות טריטוריה, אלא בעיקר נקבות וגורים ישנים על החוף. משם המשכנו ישירות ללוס אנג׳לס. יום של קרוב ל-12 שעות על הכביש הגיע לסופו. אחרי ראגד פוינט הכביש הופך קל יותר לנהיגה, ואחרי סאן לואיס אוביספו הוא מתחבר עם הכביש המהיר 101. אם אתם מגיעים מהביי ורוצים לחזור הביתה בדרך מהירה יותר, ה101 יחזיר אתכם הביתה מסאן לואיס אוביספו תוך 3-4 שעות, כתלות בפקקים.
זה באמת כביש יפיפה עם נופים נהדרים, ועכשיו כשהוא פתוח לכל אורכו, זו הזדמנות נהדרת לנסוע בו. כי אין לדעת מה יקרה בחורף הבא…
(C) כל הזכויות שמורות לשירלי צפלוביץ
צפל-תור 