שלושה חושים נהנים בלוס אנג'לס

התוכנית היתה בכלל לנסוע לסקי בלייק טאהו, אבל מזג אויר קשה גרם לשינוי תוכניות מהיר ונסיעה ללוס אנג'לס, לטיול שבו שלושה חושים נהנו עד מאד – חוש השמיעה עם הופעה של בילי ג'ואל וסטיבי ניקס, חוש הראיה עם ביקור בפתיחה של תערוכה בגלריית אמנים, וחוש הטעם בסיור אוכל בווניס ביץ'. כבונוס, חגגנו את סט פטריק'ס דיי עם חברים מקומיים, חוויה חדשה לנו, וכיפית מאד.

חוש השמיעה – הופעה של בילי ג'ואל וסטיבי ניקס

כבר המון זמן שאני ממש רוצה לשמוע ולראות את בילי ג'ואל בהופעה חיה. רוב ההופעות שלו הן בניו יורק, נמל הבית, ונדיר שהוא מגיע למערב. סופת השלגים שמנעה מאיתנו את הסקי איפשרה לנו לעשות שינוי מהיר בתוכניות, הזמנת כרטיסים של הרגע האחרון וחוויה נפלאה ממש.

ההופעה התקיימה באצטדיון SoFi, שהוא אצטדיון פוטבול, חדיש ומקורה. רכשנו גם חניה באחד מהחניונים הטיפה יותר רחוקים, מה שגרם לנו ללכת איזה 20 דקות בגשם שוטף אבל זיכה אותנו ביציאה מהירה ונטולת פקקים בסוף ההופעה. אני חושבת שזה דיל טוב. ההתנהלות באצטדיון מאד מסודרת, ולמרות שהוא גדול (70,000 מקומות), לא היתה תחושת עומס או צפיפות. יש המון מקומות לקנות אוכל ושתיה, גם אלכוהולית, וכמובן דוכני מרץ'. מה שלא לקחנו בחשבון זה שהאצטדיון אמנם מקורה, אבל פתוח ובגלל מזג אויר חריג ללוס אנג'לס, היה לנו קצת קר.

אגב, אומרים סו-פאי ולא סופי 😉

ההופעה היתה שווה את המאמץ (של נהיגה מסנטה קלרה עד לוס אנג'לס בגשם שוטף). סטיבי ניקס ריגשה, בילי ג'ואל היה מהמם, ומאד נהנינו. אם יוצא לכם, ממליצה ממש.

חוש הטעם – סיור אוכל בווניס ביץ'

ווניס ביץ Venice Beach הוא לדעתי אחד האתרים האיקוניים והייחודיים ללוס אנג'לס. ביקרנו בו לא פעם, והפעם כדי לגוון, הצטרפנו לסיור תרבות ואוכל. עשיתי עם מיקה סיור מטעם אותה חברה בדאונטאון לוס אנג'לס והיה מוצלח מספיק בשביל לחזור על החוויה. אם זו פעם ראשונה שלכם בווניס ביץ' אני ממליצה לשכור אופניים (יש גם חשמליים) ולרכוב עד מזח סנטה מוניקה בשביל החוויה המלאה.

סיור אוכל משלב הליכה נינוחה, סיפורים על ההיסטוריה והתרבות של האיזור, וכמובן, אוכל והסברים על מקור המנות. בהתחלה קצת טיפטף משאריות של הסופה של אתמול, אבל מהר מאד התבהר ויכולנו להנות מהתעלות הפוטוגניות, חוף הים רחב הידיים עם הגולשים, ציורי הקיר והגרפיטי המיוחד שמצוייר על גזעי דקלים, סקייט פארק עם סקייטרים מוכשרים שגורמים לך להתקף לב בפעולוליהם, מתקני הכושר (לראותם בלבד), וכמובן האוכל הטעים.

הסיור מתבצע בקבוצה קטנה (עד 12 איש, אנחנו היינו 9), ויש התחשבות במגבלות תזונתיות. בקבוצה איתנו היתה אשה שלא אוכלת גלוטן והיא קיבלה מנה מותאמת בכל מקום שהיה רלוונטי. ועוד יותר נחמד, כשהמדריכה הבינה שאני לא אוכלת כוסברה (ישבתי ופליתי את העלים המקשטים את הפיש טאקו), אז בטאקו הבא היא דאגה לי למנה נטולה. 6 מנות קטנות אולי לא נשמע הרבה, אבל בסוף הסיור היינו שבעים מאד. אז מה אכלנו?

  • קערת אסאי עם ספירולינה, פירות ודבש – The Cow's End Cafe
  • כריך עם חומוס ואבוקדו – Vegan Pop Up by XMarket
  • פיש טאקו עם דג מטוגן בבלילה – Venice Fish Taco
  • טאקו עם ביריה – בשר בבישול ארוך ברוטב – Teddy's Red Tacos
  • צ'יזבורגר בלחמניה מתקתקה – The Win-Dow
  • מילקשייק וניל (הוא) ושוקולד (אני) – Charly Temmel Ice Cream

Secret Food Tours – Los Angeles Venice Beach
https://www.secretfoodtours.com/los-angeles/food-tours-los-angeles/

עלות: $79 למבוגר

חוש הראיה – גלריית אמנים בסנטה מוניקה

סיפור שיכול לקרות רק לנעם… באמצע שנות ה-90 של המאה הקודמת, הוא היה סטודנט בלוס אנג'לס. במהלך הלימודים הוא לקח כמה קורסי אמנות (וידאו ארט) עם מרצה שהוא מאד נהנה ממנו והתחבר אליו. אחרי כמה עשורים הוא יצר איתו קשר בפייסבוק, ולגמרי במקרה, בקארמה מטורפת, בדיוק ביום שהיינו בלוס אנג'לס היתה פתיחה של תערוכה של אותו פרופסור (שהוא אמן) בגלריה בסנטה מוניקה. אז הלכנו.

התערוכה התקיימה במתחם גלריות טרנדי שהוקם על חורבותיה של תחנת רכבת ישנה Bergamot Station ויש בו מגוון גדול של גלריות. אפשר להסתובב בין הגלריות באופן חופשי, והאוצרים בתערוכות ישמחו לפטפט אתכם, לספר על האמנים, וכמובן למכור לכם אמנות באלפים רבים של דולרים. אנחנו הסתפקנו בשני הסעיפים הראשונים. ראינו מספר תערוכות מעניינות והיה ממש נחמד.

עוד יותר נחמד היה בפתיחה של התערוכה של Jack Reily, הפרופסור לשעבר שזיהה את נעם מיד, ומאד התרגש!

וגם אם אתם לא מכירים אישית אמן שמציג, המתחם מאד מעניין לחובבי אמנות.

Bergamot Station Arts Center
https://bergamotstation.com/

עלות: חינם

בונוס – חוגגים את יום פטריק הקדוש

יום סיינט פטריק St Patrick's Day, נחגג ב-17 למרץ לזכרו של הקדוש המגן של אירלנד. במקור חג נוצרי, היום הזה הפך לחגיגה של התרבות האירית, באירלנד ומחוצה לה. חברים שמתגוררים בלוס אנג'לס הזמינו אותנו להצטרף לארוחת ערב חגיגית לכבוד סט פטריק, וכמובן ששמחנו!

אז מה היה שם?

כמעט כולם, מבוגרים וילדים, לבשו ירוק. ולמדנו שממש אסור ללבוש כתום.

הבית היה מקושט בדגלי אירלנד (המארחת היא אמריקאית-אירית מבוסטון), דמויות של שדונים ירוקים, עלי תלתן, ושאר קישוטים ירוקים. וברקע הושמעה מוסיקה אירית.

היה "חפש את המטמון" לילדים – המארחים החביאו בחצר קדרות קטנות עם כסף, כשבכל קדרה היה סכום שונה, מקווטר (רבע דולר) ועד שטר של $20.

שיחקנו (הילדים והמבוגרים) במשחק פיענוח חמשירים. חמשיר Limeric הוא שיר נונסנס היתולי שמוצאו באירלנד, בעל 5 שורות כששורות 1, 2, 5 מתחרזות, ושורות 3, 4 קצרות יותר ומתחרזות באופן שונה. במשחק, כל משתתף קיבל שורה מחמשיר, והיינו צריכים לגלות למי יש את השורות התואמות ולהרכיב את החמשיר הנכון. לשמחתי הייתי בקבוצה המנצחת וזכיתי לבחור פרס מסלסלת הפרסים!

וכמובן היה המון אלכוהול, והמון אוכל, עם אלכוהול. ולחם אירי תוצרת בית.

היה מקסים, חם, כיפי, חברי, הכרנו אנשים חדשים, ומאד נהנינו.

Wishing you all the luck of the Irish this St. Patrick's Day!

2 תגובות

כתיבת תגובה